בן רבקה ואברהם, אח לגלעד. נולד ביום כ"א באדר ב' תשכ"ב (27.3.1962) ברחובות. ישראל למד בבית-הספר היסודי "גבעתי" בראשון לציון, ובבית-הספר התיכון "אורט סינגלובסקי" בגבעתיים, במגמת אלקטרוניקה.

בשלהי יולי 1980 התגייס ישראל לצה"ל, התנדב לקורס טיס ובסיומו הפך לנווט מסוקים. לאחר שלוש שנות שירות הצטרף לשורות צבא הקבע. ישראל שירת כנווט בטייסת ה"יסעורים" הראשונה בבסיס חיל האוויר בתל נוף ותואר על ידי מפקדיו כקצין מקצועי ומסור, שניחן בחוש הומור מפותח ובלט בשנינותו. הוא הפגין ידע רב בתחומים שונים ונמנה עם הנווטים המובילים בטייסת. ישראל סיים את לימודי התואר הראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, והפך לעורך דין מן המניין. גם לאחר סיום שירות הקבע שלו היה ישראל פעיל בטייסת ומדי חודש יצא למספר ימי מילואים וטיסות. בראשית ינואר 1997 נקרא ישראל לשירות מילואים, בו הוביל לוחמים ללבנון.

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים. שני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב ושבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם ישראל. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. בן שלושים וחמש היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ואח.

באיגרת ניחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "אין מילים בפי לתאר את האובדן שלכם, שלנו, משפחת טייסת 'דורסי הלילה', ושל מדינת ישראל כולה. איש מילואים יקר וותיק, אותו לא נשכח לעולם, עזב אותנו. הבדיחות, החיוכים, המקצוענות והרצינות כשנדרש לה, אפיינו אותו לאורך כל דרכו. תרומתו לביטחון המדינה, בשירותו הצבאי ובמילואים, היתה עצומה."