בן יהודית כץ ואליעזר מרמלשטיין (בארץ קרא לעצמו על שם משפחת אמו), נולד בשנת 1928 בעיר חוסט, צ'כוסלובקיה, להורים אדוקים ולמד את מקצוע המסגרות. בתקופת מלחמת-העולם השנייה נרצחו הוריו, שני אחים ושתי אחיות בידי הגרמנים ואילו הוא הוחזק במחנות-עבודה בגרמניה ונשאר בחיים. בתום המלחמה הגיע לארץ באוניית-מעפילים, בשנת 1947, דרך קפריסין. מיום בואו היה פעיל ב"הגנה", ומן הראשונים להתגייסות מלאה ושירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי".

הוא יצא עם פלוגתו להתקפה על משלטי "דרך בורמה" המצרית, מדרום למשטרת עיראק-סואידן ובקרב זה נפל, ביום א' בחשוון תש"ט (3.11.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.

החלל הינו "נצר אחרון".
חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.