בן שושנה ובנימין, נולד ביום א' בשבט תשכ"ב (6.1.1962) בראש-העין. הוא היה בן למשפחה שעלתה בעליית "מרבד הקסמים" מתימן והשתקעה בראש-העין, שם למד בבית-הספר "אוהל שלום" וסיים עשר כיתות. שנתיים נוספות למד בבית-הספר המקצועי "מפתן", במגמת נגרות. תקופה קצרה עבד במקצועו, אך החליפו בעבודה במאפיה, עד גיוסו לצה"ל.

לפני שהתגייס עבר קורס נהגות קדם צבאי ובנובמבר 1979 חוייל ושירת כנהג ביחידת תובלה. בתקופת פינוי סיני הועסק ישראל כנהג ועבד קשה בהעברת ציוד צבאי משטח סיני.

ביום ג' בסיוון תשמ"ב (25.5.1982) נשלח להוביל פועלים, שעבדו בצריפין, חזרה לבתיהם באיזור פתח-תקוה. בדרך עלה על גשרון, רכבו התהפך וישראל נהרג. יחד עמו נהרגה חיילת שנסעה עמו. בן 21 היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בנתניה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות.

מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "ישראל היה דמות אהובה ואהודה על חיילי היחידה ומפקדיה".