בן נג'יה ומנשה. ישראל נולד בבגדד, עירק, ביום ז' בטבת תש"א (5.1.1941). אח לרחל, לילי, איתן ורותי.

בשנת 1951 עלתה המשפחה לישראל. הם התיישבו בהרצליה. ישראל למד בבית ספר יסודי "ויצמן" ובתיכון בעיר מגוריו. בשעות הפנאי ישראל, ספורטאי בנשמתו, אהב מאוד לשחק כדורגל, וכן עסק בדיג כתחביב.

ב-1960 ישראל התגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל השריון כקשר וכאלחוטן.

עם שחרורו מצה"ל פנה ישראל ללימודים גבוהים. בשנים 1963 – 1967 הוא למד ערבית, כלכלה ומדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר ראשון. החלטתו ללמוד ערבית שיקפה את אהבתו הגדולה לתרבות ערב, שהתבטאה בקריאת ספרות, בהאזנה למוזיקה ערבית ובהתמצאות בנעשה במדינות ערב.

במקביל ללימודיו, עבד בחברה לפיתוח תעשיות וכמדריך חברתי בבית הספר "בויאר" בירושלים.

בשנת 1967 החל ישראל לעבוד בשירות הביטחון הכללי, במרחב ירושלים יהודה ושומרון, בתפקיד איסוף מודיעין.

בשנת 1971 נשא ישראל לאישה את קלרה, בת עירו, ועם הצבתו כחוקר באשקלון עבר הזוג להתגורר במקום.

ישראל נפל בקרב עם מחבלים ברצועת עזה ביום ט' באדר תשל"ב (24.2.1972). בן שלושים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הניח אישה, הורים, שלוש אחיות ואח.