בן סעדה ושלום. נולד בשנת 1910 בתימן ועלה לארץ-ישראל עם הוריו בהיותו בן שנה וחצי. המשפחה התיישבה בנס ציונה אך זמן לא רב אחר בואם נפטרו הוריו. זמן קצר טיפלה בו סבתו ולאחר שגם היא נפטרה נשלח לבית יתומים בירושלים ושם קיבל את ראשית חינוכו. עם התבגרו עבר למשפחת קרובים בנס ציונה ובמושבה זו עברו עליו ימי נעוריו ובחרותו, ובה אף הצטרף לארגון ה"הגנה". עם הקמת המושב התימני טירת שלום ליד נס ציונה הצטרף אליו כחבר. ישראל תם היה כשמו איש תם וישר, צנוע ושתקן ובעל מזג רך ונוח. הוא פעל רבות למען המושב ורווחת מתיישביו והוא נחבר למזכיר המושב. תקופת מזכירותו הפכה לתקופה של התרחבות, שפע ושגשוג למושבה. בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה מן הנוטרים שגויסו לשמור על הישוב אולם לאחר מכה חודשים החליט להתפטר מן הנוטרות והמשיך לשמור בהתנדבות לילות רבים תוך כדי עבודה בפרדסי המושב בימים. היה נגר אריזה במקצועו. ישראל נשא אישה והגה תוכניות רבות להרחבת משפחתו ומושבו, אלא שלא זכה. ביום א' בחשוון תרצ"ט (26.10.1938),נרצח מן המארב בשובו מעבודתו בפרדס. הובא לקבורה בבית הקברות במושב. הניח אישה.

דברים לזכרו הופיעו בספר "נס ציונה" וב"ספר נס ציונה".