בן שרה-רבקה ומנחם, נולד ביום ז' בתמוז תרצ"ג (1.7.1933) בתל- אביב להורים אדוקים, מציוני גרמניה. הוא למד בבית-הספר העממי "תחכמוני", וכבעל קול ערב שר במקהלתו של החזן דלין וממנה עבר לזו של החזן שלמה רביץ והיה במשך שנים הסולן של המקהלה. בבית-הספר הצטיין במיוחד בלימוד התנ"ך וגם משגמר את חוק לימודיו הוסיף להתעניין ולהתעמק בו. בגיל רך היה חבר בנוער "המזרחי", משם עבר לתנועת בית"ר. לאחר שסיים את בית-הספר התחיל לעבוד כמתלמד בחנות לכלי-זכוכית. שאיפתו לעתיד היתה להיות חבר קיבוץ. משבגר הצטרף למחתרת האצ"ל. תמיד דרש שיועסק בשירות קרבי. לא ידע פחד ועם זאת היה נבון ולא סיכן את עצמו לחינם. "גם החיה אינה יודעת פחד, אבל האדם יודע להיזהר" - היה אומר.

בפרוץ מלחמת-העצמאות השתתף כמקלען בהתקפת האצ"ל על רמלה. ביום כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948) נפצע בחפותו על נסיגת חברים מעמדה קדמית ומת מפצעיו והוא אך בן 15 במותו. יששכר הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק.