בנם של אורית ויעקב. נולד ביום י"א באב תשס"ד (29.7.2004) ביישוב חשמונאים שמצפון למודיעין. בן שלישי במשפחה, אח לנעם, יגל וידידיה.

לביא גדל והתחנך בחשמונאים, למד בבית הספר היסודי המקומי ובישיבת "בני עקיבא – נר תמיד" ביישוב.

ילד חייכן ושמח, שובב, דעתן, אופטימי ומנהיג מלידה. אהוב במשפחה ועל כל הסובבים אותו וחברותי מאוד, היה חבר טוב לחברים שגדלו איתו ביישוב.

 לביא היה בעל לב חם ורחום, רגישות לאחר ובעיקר לחלש. תמיד התבונן על העולם בעין טובה, ידע לראות כל אדם ולתת לו את המקום שלו ושאף לעזור לזולת, לתת מעצמו ולהתנדב בכל הזדמנות. בעיקר ביקש לקחת על עצמו את משימות ההתנדבות הקשות והמאתגרות, וניגש אליהן ברצינות, בהתמדה ותוך דבקות במטרה.

עם סיום לימודיו בישיבה ביישוב למד פרק זמן קצר בישיבת ההסדר "לב תל אביב". הקשר שלו לישיבה בתל אביב היה עמוק במיוחד, וגם כשכבר לא היה תלמיד מן המניין המשיך לבקר בה ולשוחח עם הרבנים. "לביא היה אדם מאוד מאוד מיוחד", סיפר ראש הישיבה, הרב ניר יעקב מס. "נשמתו רצתה לעשות דברים טובים בעולם... היו לו התלבטויות של אדם בוגר, איך לחיות נכון בעולם ולשלב בין לימוד תורה לבין עשיית הטוב בבגרות עצומה".

אחר כך למד במשך מספר חודשים במכינה הקדם-צבאית " עצם" - עצמונה במושב נווה בדרום.

מראשית ימיו בתיכון ועד לגיוסו לצבא, לביא התנדב בעמותת "קו לחיים" ושימש כחונך לילדים בעלי מוגבלויות. הוא הגיע לעמותה מתוך אהבה גדולה ותחושת אחריות, כשחיוך ענק פרוש על פניו. החניכים העריצו אותו ולא היה אדם שלא נשבה בקסמיו.

לקראת הגיוס, התקשה לביא להיפרד מעידו, שהיה החניך שלו בעמותה. למנהלת שלו בעמותה אמר: "גם כשאהיה בצבא אני לא נעלם, רק לוקח הפוגה. אני תמיד רוצה להמשיך להיות חלק ממשפחת 'קו לחיים', בדיוק כמוך".

ב-20.3.2023 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, במחלקה הפיקודית. מהר מאוד התבלט בערכיו וביכולת המנהיגות שלו ויועד לצאת לקורס מ"כים (מפקדי כיתה) ובהמשך לקצונה.

מפקד המחלקה שלו סיפר שלביא תמיד היה שם עבור חבריו ועשה הכול למענם ולמען המחלקה. "לא הייתה שנייה שהרגל לא הייתה על הגז", אמר, "שהכתף לא הייתה מתחת לאלונקה, שהחיוך ירד מהפנים... בן אדם שהערכים שלו הולכים לפניו ושלא מוכן להתפשר עליהם בשום מחיר".

הוא היה לוחם מצטיין, אמיץ, חזק בגופו וברוחו, שהציב לעצמו מטרות בחיים והשיג אותן בדרכים יצירתיות, מבלי לתת לאף מכשול לעמוד בדרכו. בדרכו הייחודית שילב בין עוצמה, כריזמה ונוכחות, לבין צניעות וענווה. תמיד ידע להושיט יד, להקשיב, להגיד את המילים הנכונות בזמן הנכון, ולתת לאדם שמולו תחושת ביטחון.

לביא אהב את הארץ ואת נופיה ונהנה לצאת לטבע ולטייל. כבר בגיל שש-עשרה נבחן וקיבל רישיון לנהיגה בטרקטור, על מנת שיוכל לצאת בכל הזדמנות עם רכב השטח של המשפחה ליער בן שמן ולמרחבים הסמוכים לביתו. חלומו הגדול ביותר היה להקים חוות בודדים או יישוב חדש בארץ.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

לביא היה בעיצומו של מסלול ההכשרה כלוחם כשהחלה המלחמה. עם סיום המסלול עברו הלוחמים אימונים אינטנסיביים ומיד אחריהם נכנסו ללחימה ברצועת עזה. לביא, אף שלא עבר הכשרה מוקדמת שכן בשל המלחמה לא היה זמן להכשירו, מונה למפקד כיתה וזכה להערכתם ולאמונם המלא של מפקדיו ושל פקודיו.

כתב חבר של לביא לצוות: "לביא. אני לוקח ממך את תכונת האחריות, לקחת על עצמך להוביל כיתה שלמה בלחימה ללא הכשרה מוקדמת. זו החלטה קשה ביותר לקחת אחריות על חבריך בשדה הקרב, אבל עבורך זו בכלל לא הייתה שאלה. זה פשוט היה טבוע בך מאז ומתמיד. בחרת לקחת אחריות ולהבין את גודל השעה וכמו תמיד, עמדת ואמרת: 'הינני'".

במשך שבועות נלחם כמו אריה, מתוך תחושת שליחות ומשמעות. מפקדו סיפר שהוא היה הראשון למצוא נשקים ואמצעי לחימה בכל מבנה שנסרק, סחב עליו את הציוד הכי כבד ותמיד התנדב לסחוב עוד.

ביום רביעי, 20.12.2023, במסגרת פעילות מבצעית בפאתי העיר ג'באליה שבצפון רצועת עזה, הותקף הכוח על ידי חוליית מחבלים. מחבל אחד נכנס למבנה בו שהו לביא וחבריו והחל לירות על המחלקה. לביא קם, חתר למגע, הסתער וירה במחבל. במהלך הקרב, נורה גם טיל RPG על ידי מחבל נוסף ששהה מחוץ למבנה לעבר הלוחמים, לביא נפגע מהפיצוץ ונהרג במקום. בגופו ובגבורתו הציל את חיי חבריו.

רב-טוראי לביא גהסי נפל בקרב ביום ח' בטבת תשפ"ד (20.12.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין במודיעין. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

קרניות עיניו ורקמות העור והעצם שלו נתרמו לאחר נפילתו.

אימו, אורית, ספדה: "יש לי הרבה לספר על לביא, כשמו כן הוא – לביא. נלחם בדבקות במטרה במלחמה הזאת. הוא היה בעל לב של חום וחסד עם חיבוק עוטף, דיברנו ולא נפרדנו. אמרת לי לא לדאוג אז לא דאגתי. עליך תמיד אפשר לסמוך... תמיד תהיה חלק מתוכנו".

לביא מונצח בדרכים רבות, בהן:

"מחנה לביא" מחנה לחניכי "קו לחיים" בקיץ, שמאורגן ע"י קהילת המושב נטור שבדרום רמת הגולן. מחנה בו לביא לקח חלק משמעותי במהלך השנים. בחורף מאורגן חמשו"ש לחניכי "קו לחיים" ביישוב חשמונאים, ביוזמת החברים, המשפחה והיישוב חשמונאים. אחיו, ידידיה, ממשיך את דרכו בעמותה כחונך של עידו, שאותו חנך לביא.

לעילוי נשמת לביא הוכנס ספר תורה לישיבה התיכונית בה למד, סרטון מהטקס - https://youtu.be/9wubk9I_6UQ?si=-t8QvMZgAYG5LVKv

ביישוב חשמונאים, בו נולד וגדל לביא, הוחלט על הקמת "טיילת נוף לביא", טיילת מונגשת לזכרו.

בישיבת ההסדר "תורה בציון" בירושלים הוחלט להקים לזכרו כיתות לימוד הנקראות "כיתות הגבורה". הלומדים בהן ישלבו לימודי תורה עם שירות צבאי משמעותי.

המוזיקאי יהודה יפרח יצר את השיר "אם יש בי" לזכר לביא. השיר ניתן לצפייה ביוטיוב.

ברשת ניתן לראות אלבום לזכר לביא, https://happy2help.hflip.co/lavi.html

ניתן לצפות בסרטונים לזכרו:

https://youtu.be/Ls4NMgo93YQ?si=Tb-4oSHf1jzUhw8d

https://youtu.be/FAP8zmSf_VY?si=wWr_2-z-g-6zrVDi

עמוד הנצחה נפתח באינסטגרם תחת השם remember_lavie. עמודי הנצחה נוספים נפתחו באתרים "למלא את החלל" ו-remember.bio..

הכול הכירו את משפטי ההשראה של לביא, כתבו אוהביו: "אל תשכח לרגע למה אתה כאן" ; "כשקשה לך תדע תמיד שיש מישהו שקשה לו יותר ותעזור לו". במותו הוא הותיר חלל גדול בקרב המשפחה, המשפחה המורחבת, החברים מהיישוב, חבריו למחלקה, חבריו בעמותת "קו לחיים" ועוד אנשים רבים שלביא בגיל כל כך צעיר הצליח להשפיע ולגעת בליבם. יהי זכרו ברוך.