בן נדז'דה (נדיה) וסרגיי. נולד ביום כ"ה בניסן תש"ס (30.4.2000) בפתח תקווה.

הוריו התגרשו ולאון גדל בפתח תקווה בבית סבו וסבתו שסייעו בגידולו. כשהיה כבן שמונה נישאה אימו בשנית, לדני, ונולד אחיו למחצה – אדם.

לאון התחנך בבית ספר "פיק"א" בפתח תקווה, המשיך ללימודי חטיבת ביניים ב"אחד העם רמת ורבר" וללימודי תיכון ב"קמפוס ע"ש יצחק שמיר" בעיר.

ילד שקט וחביב, אהוב על אנשים, נהנה לשחק כדורגל עם חבריו לשכונה. סיפר עליו ארז, מחנך כיתתו: "אני לא אשכח את היום הראשון ללימודים בכיתה י' עת ישבו התלמידים במעגל ואני קראתי לראשונה את שמותיהם. כשקראתי 'לאון' צעקו לי כולם - 'לאון, לאון הגדול'. ילד ביישן, חייכן, יפה תואר שבמשך שלוש שנים הפך לנגד עיני לנער. מעולם לא פגע בחבר לכיתה, תמיד היה שם להקשיב, להתבונן ולהעיר הערה שנונה לשיח המתנהל בכיתה".

בבגרותו גילה את עולם המחשבים ונהג להעביר שעות ארוכות מול המחשב, משחק, חוקר ולומד את התחום. בשעות הפנאי נהנה להאזין למוזיקה, בעיקר לועזית.

אהב להיות עם בני משפחתו וקשריו עמם היו קרובים וחמים. היה קשור מאוד לסבו ולסבתו, עם אימו נהג להכין שיעורי בית ולבלות זמן איכות. חלק קשר קרוב עם דני, בן זוגה של האם, והִרבה להשתובב ולבלות עם אדם אחיו. על הקשר בין האחים עמד דני: "הם חלקו קשר אינסופי, חיבור חזק. היו מבלים יחד ימים ולילות בלי לעזוב האחד את השני, אהבתם גדולה. לאון נהג לסייע לאדם בשיעורי הבית ושניהם נהנו ממוזיקה ומריקודים בסגנון ברייקדאנס".

בני המשפחה נהנו לבלות יחד בסופי שבוע, טיילו בפארקים בארץ ומדי פעם בחו"ל. בטיולים בלטו יכולות הארגון והתכנון הגבוהות של לאון, כך למשל כשתיכנן לפרטים את טיול בר המצווה שלו לאיטליה.

קשוב ורגיש לסביבתו ולבעלי חיים, הפך לימים לצמחוני. "ילד מושלם" תיאר אותו דני, "הייתי קורא לו שלושת המ"מים - בן מושלם, אח מקסים ונכד מדהים".

ביום 5.12.2018 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות בחיל האוויר, בגדוד לוחמי מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל". חדור מוטיבציה ונחוש לתרום מעצמו, ביצע את המשימות שהוטלו עליו באופן המיטבי. לאורך השירות, עבר הכשרות שונות והיה אהוד מאוד על חבריו ליחידה, נכון לסייע ולעזור. סיפר מפקדו: "תמיד רצית לתרום, אהבת את המדינה, היית אהוד ואהוב בגדוד, צנוע וחכם".

שירותו הצבאי הגביר את המודעות שלו לחשיבות של משפחה והוא ביקש להיות מעורב בנעשה בחייהם של הקרובים אליו, סיפרה נדיה: "בצבא הוא העריך אף יותר את המשפחה והתקרב לכולם. כשהתקשר נהג להתעניין מה עושה כל אחד ומה עבר עליו".

בחושבו על יום השחרור מצה"ל החל לתכנן את עתידו המקצועי, שאף לשפר את ציוני הבגרויות ולהשתלב בתעשיית ההיי-טק.

סמל לאון בוגטירנקו נפל בעת שירותו ביום כ"ד באב תש"ף (14.8.2020). בן עשרים בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים ואח.

אוהביו כתבו על מצבתו: "בכל שעה ובכל מקום אתה איתנו ובלבנו, נאהב ונזכור אותך לעד".

אדם אחיו ספד לו: "לאון היקר, אתה תמיד בלב שלי, אני לא יכול בלעדיך. היית הכוח של המשפחה, מקווה שתשמור על עצמך ועלינו מלמעלה... אני מתגעגע אליך ויודע שאתה שומר עלינו, אוהב אותך".

מתוך אגרת הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, למשפחה: "למדתי על לאון כי החל את דרכו כלוחם וגילה רצון עז לשרת ולתרום, וכי גם בהמשך דרכו בגדוד כיפת ברזל במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, מילא על הצד הטוב ביותר את משימותיו. לאון התאפיין בתבונה, בצניעות בנועם הליכות והיה מוערך ואהוב על ידי הסובבים אותו. דמותו תאיר את דרכם של מפקדיו וחבריו, וזכרו יהיה נצור בלבנו לעד".

כתב איתי חברו: "גאה ששירתי לצידך, תמיד תהיה בליבי".

חבר נוסף כתב: "לאון היקר, גדוד כיפת ברזל לא שוכח אותך. שמור עלינו מלמעלה, מתגעגעים ונזכור אותך תמיד חבר".