בתם הבכורה של מירב ואסף. נולדה ביום ט"ו בסיוון תשס"ב (26.5.2002) ברמת גן. אחות לרון ורואי.

לידר נולדה למשפחה ערכית ושורשית, אוהבת הארץ והמדינה, שגידלה אותה ואת אחיה על ערכים של מצוינות, אהבה ונתינה לזולת.

גדלה והתחנכה ברמת גן, בשכונת רמת חן. למדה בבית הספר היסודי "רמת חן", שם הייתה חברה במקהלת בית הספר וזכתה שמונה שנים ברציפות, מכיתה א' ועד ח', בתחרויות "מירוץ הבנים" לזכר הנופלים בבית הספר. בסיום כיתה ט' עברה לתיכון "בליך" בעיר, שם למדה במגמת קולנוע.

מכיתה ד' הייתה לידר חניכה פעילה בשבט הצופים רמת חן, ובהמשך הפכה למדריכה מוערכת מאוד.

מגיל צעיר בלטה לידר באופייה הרב-גוני. התאפיינה בשובבות ובשמחת חיים יוצאת דופן, ובכל עת גילתה אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד שבאה לידי ביטוי בדאגה ובראיית האחר, ברצינות וביכולת מופלאה להציב מטרות ולכבוש פסגות. לידר מעולם לא ויתרה לעצמה בדרכה להגשמת מטרותיה. האתגרים שאיתם התמודדה ציידו אותה בארגז כלים שליווה את דרכה גם בהמשך חייה.

ללידר היו תחביבים רבים, בהם ריקוד פלמנקו והחלקה על רולרבליידס. היא הייתה שחיינית מקצועית בכפר המכבייה - האקדמיה לשחייה. התכונות הבולטות שאפיינו אותה היו נאמנות, חברות אמיתית, התמדה בכל דבר אשר עשתה, עצמאות ולהט בעשייה. ללידר הייתה מוטיבציה פנימית לכל דבר שהניעה אותה בחייה וסחפה אחריה את הסובבים אותה.

הייתה לה השפעה משמעותית על סביבתה. תמיד הייתה מוקפת בחברים רבים ובבני משפחה, איתם אהבה לבלות. היא התאפיינה בפופולריות ויכולת התחברות אבל ידעה לראות גם את אלה שלא ניחנו או זכו ביכולות החברתיות הללו והייתה שם עבורם ברגישות וסבלנות.

לקראת הגיוס, ולאור נתוניה הגבוהים, הרבה דלתות היו פתוחות בפני לידר. היה לה חשוב מאוד שהשירות שלה יהיה משמעותי וישפיע על כמה שיותר חיילים. היא רצתה לעבוד עם אנשים ולא רק עם מחשבים או מכשירים. לידר ראתה את עצמה כמי שבאה להטביע חותם ולהישאר בשירות ככל שיידרש וסברה שעל מנת להשפיע באמת, עליה לצאת למסלול ייעודי לקצונה.

כמו כל דבר בחייה, רצתה להשיג הכול בזכות עצמה, כך היה בשנות לימודיה בבית הספר וכך לקראת השירות הצבאי. תהליך ההגעה למסלול שביקשה היה מאתגר עבורה, אך כמו תמיד השיגה את מבוקשה. יזמה פגישות במדור האיתור, שם זיהו את הפוטנציאל של לידר, וסייעו לה להגיע למסלול ייעודי לקצונה אותו ביקשה.

לידר התגייסה לצה"ל ביום 15.12.2020 ושירתה בחיל הלוגיסטיקה. עברה טירונות בבסיס ניצנים וקורס לוגיסטי ייעודי. לאחר מכן סופחה לידר לגדוד "רומח" בחטיבת השיריון "סער מגולן", בהמשך לגדוד 12 בחטיבת "גולני" ולמפקדת החטיבה. חדורה בתחושת שליחות יצאה בינואר 2022 לקורס קצינים.

בבה"ד 1 כתבה לידר את "ערכי המפקד" שהאמינה בהם בכל ליבה - מסמך שלימים הפך להיות מסמך רשמי וחלק מה"אני מאמין" בהשלמה החיילית של חיל הלוגיסטיקה. המסמך משקף את הערכים שהנחו את לידר לאורך חייה: סובלנות וסבלנות, נחישות ודבקות במטרה, ראיית האחר, מקצועיות, משפחתיות וחמלה.

וכך כתבה: "ערכי המפקד: תלמד את החיילים שלך כל מה שאתה יודע, תחדיר מוטיבציה לחיילים שלך בכל צעד שעליהם לעשות - גם השטותי ביותר, אל תגיד 'מי עושה?' תגיד 'אני עושה', תהווה דוגמה אישית, תגרום לחייל שלך להבין שבלעדיו אין צה"ל וגם אין מדינה, תקום בבוקר בחיוך, בסבלנות, בהבנה שהחייל בקצה צריך אותך, תסתכל תמיד בגובה העיניים, תהיה הבן אדם שאתה רוצה לפגוש."

ועוד כתבה: "אני לוקחת על עצמי את האתגר לחבר אנשים לארץ ולפתח אותם כשאני בעצמי עוד מתפתחת ולומדת."

בסיום הקורס שובצה לידר כמ"מ הדרכה במרכז ההובלה בבית נבאללה - גדוד ההובלה "אבירי המרכז". שם פעלה מול דור שלם של חיילים אשר ראו בה דמות מרכזית ומשמעותית בשירותם. במהלך תפקידה וכחלק ממנו קיבלה לא מעט פניות טלפוניות מהורי חיילים והייתה להם אוזן קשבת. לידר הובילה חיילים רבים במסלול הגיוס וסייעה להם להגיע לסיום שירות תקין ומשמעותי.

לאחר תשעה חודשים, בדיון השיבוצים הוחלט פה אחד על שיבוצה של לידר לגדוד "עז" 77 בחטיבת "סער מגולן" כקצינת לוגיסטיקה. כשנבחרה אמרה: "אני נכנסת לנעליים גדולות, אבל אני ארחיב את הנעליים", וכך באמת עשתה. מיד עם הגיעה לגדוד בבסיס צאלים הרגישה בבית, כאילו הייתה שם מאז ומתמיד.

כבר ביום הראשון עשתה לידר סיבוב היכרות עם כולם, מפקדים וחיילים, הציגה את עצמה בחיוך ודאגה להגיד לכולם שהיא פה בשביל הכול - מקצועי ואישי. השתלבה בגדוד בטבעיות – ובמהירות הפכה לדמות מוכרת ואהודה. "כמו קרן שמש, עם חיוך מאוזן לאוזן, מלאה בחן וקסם אישי", סיפרו כל מי שהכירוה בתפקיד.

סיפרו מפקדיה: "היא הייתה קצינה מצטיינת, קרן אור לחיילי הפלוגה, קשובה, מכילה וחייכנית... אין מי שלא הרגיש שיש לו מקום אצלה בלב. בכל בוקר חייכה לכולם, דאגה לשלומם, ואם לרגע זיהתה מישהו מעט מדוכדך - היה לה חשוב להתעניין, לעזור וכמובן לגרום לו לחייך. פעלה במקצועיות ואכפתיות יוצאת דופן, נתנה דוגמה אישית ודיברה בגובה העיניים לכל חייל."

לידר ראתה את האדם לפני התפקיד. בממשקי עבודה עם כולם, ידעה לעמוד על שלה אך גם ידעה מתי לשמוע את האחר. הערכים שהיו נטועים בה הנחו אותה בדרכה ובהשגת מטרותיה - דבר לא עמד בדרכה במילוי תפקידה. מול כל משימה וכל תקלה פעלה בנועם, בקור רוח ומתוך חדוות עשייה.

שמה הלך לפניה כקצינה מקצועיות, בעלת יכולת לראייה מרחבית, חשיבה עתידית ובד בבד יכולת לראות כל חייל וחיילת באשר הם.

המשפט שהיה שגור על פיה הדגים את ההשקפה שלה - שאין לצבא דבר יקר מהחייל עצמו: "לראות את הניצוץ בעיניים של החיילים כשיבינו שבלעדיהם צה"ל לא קיים."

בתפקידה האחרון הייתה לידר אמונה על תכנון המערך הלוגיסטי של העברת הקו מאימון לתפיסת קו מבצעי על גבול צפון הרצועה. לא מעט בזכותה, גדוד 77 של חיל השריון הגיע לקו בצורה אופטימלית עם הפקודה המבצעית שכתבה. מפקדיה, המח"ט והמג"ד סיפרו למשפחתה לאחר נפילתה כי אופן העברת הקו הושפע רבות מהפקודה הלוגיסטית שכתבה.

ב-20 ביולי 2023, בעת פעילות שינוע הציוד הכבד שנעשה בפיקודה בבסיס צאלים, בחרה לידר להיות בשטח עם החיילים, כפי שהאמינה תמיד שזה מקומה. במהלך הפעילות היא נהרגה בתאונה.

סרן לידר פרץ נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ב' באב תשפ"ג (20.7.2023). בת עשרים ואחת בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותירה אחריה הורים ושני אחים.

אסף, אביה, ספד ואמר: "נתגעגע לחיוך שלך, נראה אותו בתמונות. קשה לנו, תחזקי אותנו, אני מבקש שתבואי לבקר אותנו בחלומות... אני כל כך רוצה לבוא לתת לך את החיבוק האחרון, איך פספסתי את זה."

יעקב, סבה של לידר, ספד לה: "רציתי לדבר אתך פנים אל פנים כמו בכל שבוע כשלקחתי אותך על האופנוע לתחנת האיסוף שלך. כשנולדת ההורים שלך החליטו לקרוא לך על שם סבתא פנינה, היית לנו לפנינה, הארת לנו את החיים במשך עשרים ואחת שנות חייך, נקטפת לנו מוקדם מידי, בצורה אכזרית וטרגית... היית אהובה על ידי כולם, פורצת דרך. היו לך מטרות ארוכות טווח לשרת בצה"ל והן אינן עוד. היינו ונהיה תמיד גאים בך ובהישגייך, לידר, את תהיי דוגמה לשני אחייך רון ורואי שבבוא היום ישרתו בצה"ל ויחקו אותך. לידר, אהבנו אותך ולעולם לא נשכח אותך."

להנצחתה של לידר תרמה משפחתה למרכז המדעים "תפוח פיס" באופקים מדפסות תלת-ממד וציוד נלווה להפעלת כיתה מתקדמת לטכנולוגיות תלת-ממד.

המשפחה תרמה אמבולנס משוכלל לעיר אופקים הסמוכה לבסיס צאלים. האמבולנס מיועד לשמש את תושבי העיר וסביבתה ונתרם לזכרה של סרן לידר ושל לוחמי גדוד 77 שנפלו במלחמה להגנה על יישובי עוטף עזה ומדינת ישראל.

לזכרה של לידר נתרמו עוד שלושה אמבולנסים למד"א – אחד בקצרין שברמת הגולן בקרבת בסיס חטיבה 7, ועוד שניים בגוש דן.

לידר מונצחת באתר ההנצחה האינטרנטי של תנועת "הצופים".

חבריה של לידר מבה"ד 1 הוציאו סטיקר לזכרה: "לראות את הניצוץ בעיניים של החיילים, כשיבינו שבלעדיהם צה"ל לא קיים."