בנם הצעיר של מלכה ושלום. נולד ביום י"א בסיוון תש"ן (4.6.1990) בבאר שבע. אח לטליה, יעקב, אסתר ורננה.

גדל בבאר שבע ובה התחנך. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי למד בישיבה התיכונית "אוהל שלמה". כן היה חניך פעיל ודומיננטי בתנועת הנוער "בני עקיבא".

מאור, כשמו כן הוא, הפיץ אור בכל מקום שאליו הגיע. היה רגיש, צנוע, עדין, אכפתי וטוב לב, וכבר מילדות ביקש לעשות ולתרום למען הזולת בלי לבקש לעצמו כבוד. הוא ניחן בחוש הומור ייחודי וחיוך היה נסוך על פניו דרך קבע. בשעות הפנאי אהב לבלות ולשחק עם חבריו לשכונה.

לאחר סיום לימודיו התיכוניים פנה ללמוד בישיבת ההסדר "בית אורות" שבירושלים. גם בישיבה באו לידי ביטוי תכונותיו הטובות ועד מהרה כולם רצו בקרבתו. לדברי מנהל הישיבה היה לו שקט פנימי וגם כשהעיר הערות או הצביע על דברים שיש לתקן עשה זאת בחצי חיוך ובנועם. בסיום פרק הלימודים בישיבה התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "גבעתי".

בשנת 2015 נשא לאישה את ענבר. הם גרו ביישוב קדומים וחמש שנים לאחר שנישאו עברו לגור בסוסיא, יישוב קהילתי דתי בהר חברון. במרוצת השנים נולדו להם ארבע בנות: הדר, שני, עדי ושחר. מאור היה איש משפחה למופת ואב מסור. הוא אהב את בנותיו אהבת נפש והן היו כל עולמו. כמו כן היה לו קשר מיוחד עם הוריו, אחיו ואחיותיו.

מאור שילב בחייו רוח וחומר והיה לו חשוב לתרום בכל מקום שהרגיש שהוא יכול לתת. לפרנסתו עבד כנגר, ומחוץ לשעות העבודה התנדב בארגון "איחוד הצלה". הוא מילא את תפקידו מכל הלב והיה סמל ודוגמה למסירות להצלת חיים. הוא אף הקים בביתו את מרכז הציוד האזורי של הארגון. נוסף על כך התנדב במערך הכבאות, במשטרה ובארגון "ידידים", עזר לחברים לעבודה ולתושבים, היה רכז הנוער של היישוב והיה אמור להתחיל להתנדב ביחידת החילוץ של ערד. בכל מקום שבו התנדב נתן את כל כולו, כאילו היה זה מקום ההתנדבות היחיד שבו פעל.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותה שבת, כמה שעות אחרי תחילת ההתקפה, גויס מאור למילואים. שירת בגדוד 450, חטיבת ביסל"ח. אחרי כמה שבועות החל התמרון הקרקעי ברצועת עזה, הוא לחם בצפון הרצועה ועסק בפעילות של טיהור בתים. גם בלחימה בעזה המשיך להיות איש של קודש ומעשה, ולצד היותו לוחם מקצועי הקפיד להתפלל ולשמור מצוות ככל יכולתו.

בנר שביעי של חנוכה, ביום 14.12.2023, גילה בין ההריסות של אחד הבתים חנוכייה. באותו היום הדליק בה נרות חנוכה, אך חשוב מכול היה לו למצוא למי היא שייכת. בפוסט שפרסם בפייסבוק שבוע לאחר מכן כתב: "בדיוק לפני שבוע 14/12/23, נר שביעי של חנוכה, יצאנו לפשיטות על כמה בתים בסג'עייה לחפש מודיעין ... באחד מהבתים ... בין כל ההריסות של חדר השינה בצבצה לה החנוכייה הזאת בשידה ליד המיטה. אשמח להחזיר אותה לבעליה. לפי תחושת הבטן שלי היא נגנבה בשבת 7/10. כמובן שזכינו להדליק איתה את הנר השביעי והשמיני בתוך סג'עייה. אם למישהו יש קצה חוט למי שייכת החנוכייה אשמח לשמוע". בעקבות הפרסום נערך עימו גם ריאיון ברדיו.

יום לאחר שידור הריאיון, ב-26.12.2023, נפגע מאור בקרב ונהרג.

רב-סמל ראשון מאור לביא נפל בקרב ביום י"ד בטבת תשפ"ד (26.12.2023). בן שלושים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה וארבע בנות, הורים, אח ושלוש אחיות.

ספד לו אחיו יעקב: "מאור היקר, אח אהוב וגיבור שלנו, אימא בחרה לקרוא לך מאור על שם הפסוק 'לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש'. אין בפינו מספיק מילים לתאר את הזכות שנפלה בחלקנו להיות אחים שלך ואת הזכות לגדול ולצחוק לצידך. בן רגע הפכת מאדם שאין ברייה שלא רוצה לעמוד במחיצתך, הפכת לאדם שאין כל ברייה שיכולה לעמוד במחיצתך. כבן זקונים ואח קטן נהנינו ממך בכל רגע נתון. תמיד היית עם חיוך, עם נעימות, המון יצירתיות, ואין מקום שבו היית ולא השארת את חותמך, אין אדם שלא הכרת והשארת בו זיכרון מתוק".

ספדה לו רעייתו ענבר: "מאור שלי, אהוב ליבי, אני לא יודעת מה בכלל להגיד ואיך להכניס למילים את האדם הענק שאתה. בכל דבר שנגעת בו הייתה ברכה, וכמה אור היית לנו, היית פשוט מושלם בהכול. אבא מושלם לבנות המדהימות שלנו והבעל הכי מושלם שיכולתי לבקש. תמיד דאגת לכולם, תמיד דאגת לבנות, תמיד דאגת לי. לא היה בעיניך דבר יותר חשוב מהשמחה והטוב שלנו. גם כשיצאת לכל ההתנדבויות תמיד הייתה לפני זה שאלה 'זה בסדר שאני אצא?' בדרך המיוחדת שלך נגעת בלבבות של כל מי שפגשת בדרך. בענווה, בצניעות ובשקט האופייני שלך. אין מי שהכיר אותך שלא אהב אותך אהבה עמוקה ... מאור שלי, אני מבטיחה לך לשמור על הבנות שאותן אהבת יותר מהכול. נמשיך את הדרך שלך, נגדיל את האור שלך, והלוואי ואני אוכל להיות קצת יותר כמוך".

חבריו של מאור, בהם אלימלך בנימין שנפצע לצידו כשהיו בעזה ויוגב ברוך, ספדו לו: ״עשינו הכול ביחד. בחור מדהים, ידעת לעשות הכול. היית הטוב ביותר, מאור. אח היית ואח תישאר. היה לך חיוך זוהר וענק, עם הילה סביבך. אתה צדיק. האדם הכי טוב בעולם. אין אנשים כמוך. נזכור אותך תמיד״.

סמנכ״ל איחוד הצלה אמר: ״מאור היה מתנדב מכל הלב. היה סמל ודוגמה למסירות להצלת חיים. היית אהוב על כולם, רב פעלים, התנדבת גם במשטרה וגם בכיבוי. עשית מכל הלב. הרגשנו שאנחנו עומדים ליד אדם קדוש. אנחנו גאים בך, זכינו בך. השארת חלל גדול בלב ותחסר לנו מאוד״.

בסיוון תשפ"ד (יוני 2024), יום הולדתו השלושים וארבעה של מאור, בחרו רעייתו ובנותיו להנציחו בחלוקת עוגה ומשקאות לחיילים שהוצבו לשמירה ביישוב מגוריהם.