בתם של מיכל ורונן. נולדה ביום י"ח בתשרי תשנ"ד (3.10.1993) בגבעת שמואל.

מאי גדלה והתחנכה באזור מגוריה. ילדה מלאת קסם עם חיוך שובה לב, מוקפת בחברים.

אחרי פרידת הוריה נולדו שני אחיה למחצה מצד אימה – אלעד ועמית, ואחותה למחצה מצד אביה – הילה. חשוב היה לה הקשר המשפחתי הטוב עם הוריה ואחיה למחצה, היא הקפידה לשמור על יחסי קרבה עם כולם ונהנתה לבלות עימם זמן איכות באומרה "אני בת יחידה אבל יש לי הרבה אחים ואחיות".

ביום 14.12.2011 התגייסה לצה"ל ושובצה לשירות ביחידת מיטב 61 של החיל הכללי, האחראית על ניהול כל הליכי הרישום וההתייצבות הראשוניים של מועמדים לגיוס בלשכת הגיוס בבסיס תל השומר. היא נהנתה מהאחריות שבתפקידה וביצעה אותו בהצלחה מרובה, מלאת מוטיבציה ורצון למלא תחומי אחריות רחבים.

מאי תמיר נפלה בעת שירותה ביום י"ח בתשרי תשע"ג (4.10.2012). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בסגולה, פתח תקווה.

על מצבתה כתבו אוהביה: "היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר" (מתוך השיר "כמו צמח בר", רחל שפירא).

מאי הותירה הורים, שני אחים ואחות. אחות נוספת נולדה לאחר פטירתה ולא זכתה להכירה. כתבו ההורים: "מאי מאוד אהבה את השם אמילי. כבר בהריון הוחלט להעניק לתינוקת את השם אמילי, המכיל בתוכו את אותיות שמה לי-מאי.

אנו ההורים עושים כל שביכולתנו כדי לקרב בין האחים למחצה של מאי, בדיוק כמו שהיא חלמה... בחגים ובחופשות הם נפגשים לכבודה ולזכרה ומתגעגעים יחד".

ההורים ספדו לבתם: "מאי שלנו, נגעת בכולנו כמטה קסמים אם בחיוכך המדהים, אם ביופייך, אם בבגרותך, אם בחוכמתך ואם בשנינותך. ממקום של יגון רב וצער לא נותר לנו אלא להודות על השנים שהיית ונתת לנו את הזכות להיות חלק ממך. לאהוב ולהתגעגע עד אחרית ימינו".

ספד למאי מפקדה: "לקחת על עצמך משימות שלא היו בתכולת תפקידך וביצעת אותן בחן ובמקצועיות תוך מתן כבוד רב לחברייך החיילים ולמפקדייך. מערכת חדשה שפותחה ביחידה נקראה על שמך, כאות הערכה על ביצועייך המעולים בתחום בו עסקת".

דף לזכרה הוקם באתר עיריית פתח תקווה ובו תמצית קורות חייה, תמונות וסרטון וידאו שערכו הוריה. בתחילת הסרטון שקופית - "מאי, ילדה אהובה שלנו כמה את חסרה. תודה לך שבחרת בנו להיות לך למשפחה, כל רגע במחיצתך נצור לעולמי עד". הסרטון זמין לצפייה גם באתר יוטיוב.

מאי מונצחת באנדרטת החיל הכללי בבסיס תל השומר.