בן בודיה ומשה, נולד ביום י"ב בתמוז תרע"ט (10.7.1919) בפולין למשפחה בעלת מסורת ציונית. בהיותו בן תשע הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" אשר בעירו. היה פעיל בקן והגיע לדרגת מנהל- גדוד וכך היה פעיל גם בהנהגת התנועה במחוז כולו. ניהל מושבות- קיץ ושפע אמונה ברעיון הציוני. מאיר למד בבית-הספר "תרבות" וסיים גימנסיה. בשנת 1939 העפיל לארץ באוניית-המעפילים "אסימי" והצטרף לקבוצה בהדר ונשא בעול תפקידים עד שעלתה להתיישבות בחממה שבדרום, היא ניצנים. מאיר היה פעיל גם במסגרת החינוכית בארץ ובכוחות המגן.

מאיר התגייס בשנת 1942 לצבא הבריטי, לחיל המהנדסים המלכותי. כן היה חבר במשלחת-חיילים שיצאה מגרמניה לפולין במטרה למצוא ולעודד ניצולי שואה. עם שחרורו חזר למשקו ולתפקידיו. נמנה עם פעילי הביטחון, אירגן וערך את המשק לקראת המערכה המתקרבת והיה בין מוציאי שיירת הילדים מניצנים.

לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל מאיר ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948). דבריו האחרונים היו: "לא תשארו יחידים במערכה!"

מאיר הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בניצנים.