נולד בשנת תרס"א (1901) בבנדרי, בסאראביה שברוסיה. שם הצטרף לקבוצת "התחיה" של ארגון "החלוץ". לפני עלייתו לארץ-ישראל הכשיר עצמו לעבודה חלוצית ב"מסילה חדשה", חוות הכשרה של ההסתדרות הציונית ליד קושטא שבתורכיה. בשנת 1921 הגיע ארצה והתאכסן בבית העולים ביפו. ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921) פרצו מאורעות דמים ובית העולים היה מטרתם הראשונה של הפורעים הערבים. החלוצים, שהתגוררו במקום, התבצרו בתוך הבית והצליחו להדוף שתי התקפות. בהתקפה השלישית נילוו להמון הפורעים שוטרים ערבים, מזויינים ברובים, וההמון הצליח לפרוץ אל הבית והרג שנים-עשר מיושביו. מאיר נאבק שעה ארוכה עם הפורעים, אך לבסוף נורה בראשו ונהרג. הוא הובא למנוחות בקבר אחים בבית העלמין הישן

שבתל אביב.

רשימה לזכרו פורסמה בכתב העת "קונטרס".