בן אברהם וסימי, יוצאי מרוקו שעלו ארצה בקום המדינה. נולד בז' באייר תשי"ד (10.5.1954) בעיר טבריה. סיים את לימודי בבית הספר היסודי "תחכמוני" ואחרי כן למד בבית הספר התיכון "בית דבורה" במגמה הפקידותית.

מאיר היה שחקן כדורגל וכדורסל בנבחרת שכון ב' בטבריה, והשתתף בפעילויות המועדון השכונתי.מאיר אהב את עיר הולדתו ואת אגם הכנרת שלמרגלותיה אך יותר מכל העריך עוד מצעירותו את צה"ל והיה מרבה להסתודד עם בני השכונה ששרתו בצה"ל , מהם שמע לראשונה על חווית השירות. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו. קודם גיוסו עבד כנגר בבית החרושת "כנרת" בקבוצת כנרת.

מאיר התגייס לצה"ל בחודש מאי 1972 והתנדב ליחידת משמר הגבול, על אף שכמה מחבריו ששירתו ביחידה זו נפצעו בעת שירותם. לאחר הטירונות השתלם בקורס מפקדי כיתות והוצב ביחידת משמר הגבול בצפון הארץ. ביחידה זו שירת גם במלחמת יום הכיפורים. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו וכאשר היו מביעים את חששותיהם היה מעביר בחיוך את נושא השיחה לתחום אחר. "נגד מחבלים הרוצחים ללא אבחנה נשים וילדים יש להילחם עד חומרה באשר הם" אמר לאביו אשר ביקשו לנהוג משנה זהירות בתפקידו. הוא היה מסור לתפקידו. בחופשותיו היה מחכה בקוצר רוח לשיבה לבסיס. הוא היה אהוד על חבריו ליחידה מבני המיעוטים, הרבה לבקר בבתיהם ושר משיריהם.

ביום ל' בכסלו תש"ה (14.12.1974), יצא למרדף נגד מחבלים אף שהיה עליו לצאת לחופשה. בהיתקלות עם מחבלים שחדרו לשטח ישראל ליד מצפה פאר בגבול הצפון מצא את מותו, והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בטבריה. השאיר אחריו הורים, אח וארבע אחיות.

הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית הכנסת בטבריה.