בן שרה ונחמיה. נולד ביום ה' בטבת תרע"ד (3.1.1914) בסוסנוביץ שבפולין ובהיותו בן שנתיים הובא עם משפחתו לארצות הברית. המשפחה השתקעה במיניאפוליס ומאיר למד בבית ספר "תלמוד תורה" ואחרי כן בבית ספר תיכון בעיר. האב היה ציוני נלהב פעיל בארגון "פועלי ציון" וברוח זו חינך את בנו. מאיר הצטרף לתנועת נוער "הבונים" והיה בין פעיליה. בהגיעו לגיל 18 יצא להכשרה בחוות "החלוץ" ליד מיניאפוליס. שם פגש באנה העתידה להיות אשתו. בשנת 1935 עלו השניים עם קבוצה של 25 חלוצים לארץ-ישראל והצטרפו לקיבוץ אפיקים. מאיר היה חובב מוסיקה ובקיא בספרות אנגלית. בקיבוץ שימש כעגלון ונהג משאית. הוא היה חבר ב"הגנה" ובכל ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, כשסכנה נשקפה לנוסעים בדרכים, לא עזב את הגה המכונית ואף נפצע פעם

מיריות של ערבים. ביום י"ח בתמוז ת"ש (24.7.1940), נסע לחיפה להביא דלק לקיבוץ ובהפצצת חיל האוויר האיטלקי על בתי הזיקוק נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית העלמין באפיקים. הניח אשה ובת בארץ, הורים ושני אחים בשיקאגו.

דברים לזכרו פורסמו בספר "אפיקים במחצית יובלה", בדף זכרון שהוציא קיבוצו ובעתוני יהדות אמריקה.