בן פניה ויוסף, נולד ביום כ"ה בשבט תר"ץ (23.2.1930) בחיפה. אחרי שסיים בשנת 1945 את בית-הספר היסודי "תל-נורדוי" בתל- אביב החל ללמוד מסגרות בבית-הספר המקצועי על שם טיץ ביגור והצטרף שם ל"הגנה". היה חבר בקבוצת הכשרה פלמ"חית של "המחנות העולים".

בראשית מלחמת-העצמאות השתתף ביחד עם אביו בהגנה על תל- אביב והוא אך בן 17. בחודש פברואר 1948 יצא עם קבוצתו לחולתה. הוא סיים קורס מקלענים, ושירת בחטיבת "יפתח". השתתף בשחרור טבריה ואחר-כך עלה עם יחידתו להר-כנען. באחד ממכתביו להוריו סיפר בשבח התנהגות הגבורה של חבר לקרב ברגעיו האחרונים לאחר שנפצע פצעי מות ("ואז הודה לרופא על עבודתו המסורה ולחבריו על עזרתם וביקש שימשיכו בדרכם לקראת המטרה הנעלה בה הוא הלך, ולכן רואים אתם כי מוכרחים להתגבר"). תוך כדי פעולתו כמקלען, בקרב לשחרור צפת נפל ביום א' באייר תש"ח (10.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.