בן משה-שמואל. נולד בתרע"ו (1916) בעיר שבז בפולין. ב-1939 עלה לארץ-ישראל.

בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי, לחיל החפרים. השתתף בקרבות במצרים ובלוב. נפל בשבי בכרתים וחזר לארץ עם פדויי השבי. כעבר זמן מה הצטרף מאיר לשורות ה"הגנה". בט"ז באב תש"ו (13.8.1946) השתתף מאיר בהפגנה שערך ארגון ה"הגנה" בחיפה נגד כוונת הבריטים לגרש את מעפילי "הנרייטה סאלד", "יגור", ו"כתריאל יפה". אף על פי שהבריטים הכריזו עוצר, נהרו מאות מפגינים לכיוון הנמל, כדי למחות על ההחלטה. הבריטים ירו יריות אזהרה באוירובאש הירי נהרגו שלושה אנשים. מאיר היה ביניהם. הוא הובא למנוחת עולמים בחיפה.

שמו הונצח בספר ה"הגנה" ורשימה לזכרו התפרסמה בעתון "דבר".