בן שרה וחיים-נחמן, נולד ביום ז' בשבט תרפ"ג (24.1.1923) בעיר לייפציג, גרמניה למשפחה שומרת מסורת ומשכילה אשר גידלה את בניה ברוח ציונית ושאיפה לארץ-ישראל. עוד בילדותו הצטרף לתנועת-נוער ציונית והיה מפעיליה ומדריכיה. מאיר סיים בית- ספר יסודי והקדיש את כל זמנו הפנוי לפעילות בתנועה. היה תלמיד מוכשר ואהוב על חבריו ומוריו ומטובי הספורטאים. בראשית שנת 1939 עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער והצטרף להכשרה בעיינות וברמת דויד, והתמחה בענפי המספוא והרפת. הוא התערה מהר בחיי העבודה, למד את השפה העברית והשתלם בה מתוך התעמקות בספרות העברית הישנה והחדשה ובייחוד אהב את התנ"ך והירבה להגות בו וליהנות ממנו. בהמשך דרכו הגיע לקבוצת "הדסה" בחדרה, בה ניהל את ענף המספוא במשק-העזר. במרוצת-הזמן נתגבש בו אופי מוצק של אדם תמים עם עצמו ועם אחרים, רחב-לב ואהוב על חבריו. עם עלות קבוצתו להתיישבות בגזר היה לאחד מאנשיה המרכזיים וכחבר ועדת החברים ידע לטפל בבעיות כל אחד מהחברים ולפותרן מתוך הבנה ומסירות בלי גבול. גם בחיי העבודה רכש לעצמו עמדה חשובה כמרכז ענף המספוא אשר העלה אותו לדרגת ענף ראשון במעלה. בקבוצה היה דייקן, יודע שיטה, אחראי, ומרוכז בהליכתו לקראת המטרה. חיי רוחו באו לידי ביטוי בשירים, רשימות ויומן אשר השאיר אחריו. היה חבר ער ופעיל בוועדת התרבות. מאיר ניהל את ענף המספוא עד יומו האחרון והיה נתון לשאלות המשקיות והוא אשר הכין את שטחי ההשקייה בקבוצה.

במלחמת-העצמאות היה בין הלוחמים והמגינים על גזר, אשר שכנה בסמוך לכביש רמלה- לטרון. כוחות הלגיון באזור ראו בה איום וביקשו לכובשה לקראת ההפוגה המתקרבת. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) לקראת צהריים התארגן כוח האויב שמנה פלוגת לגיון, כוחות בלתי סדירים ושריוניות ותקף את הקיבוץ. אש האויב הכבדה הרסה את עמדות המגן ושיתקה כל אפשרות של התנגדות מאורגנת. האויב הצליח לפרוץ למשק ולכבוש אותו. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגזר. הניח אחריו אישה ובן.