בן שפיקה וסעיד. מוחמד נולד בצפת ב-1.7.1920. הוא גדל כבן בכור למשפחה ענפה.

מגיל צעיר מוחמד הקרין מנהיגות. הוא כיבד את כולם, והכול החזירו לו בחום, באהבה ובכבוד. בבגרותו היה אהוד על כל סובביו, שמו הטוב הלך לפניו בכל אשר פנה.

ב-1949 מוחמד החליט להתגייס למשטרה ועשה זאת בנפש חפצה, בשמחה, בהנאה ובאהבה. לאורך השנים הוא שירת בהרבה תחנות משטרה, קרובות לביתו ורחוקות ממנו, ופרנס את בני משפחתו בגאווה ובכבוד.

שוטר מוחמד ספרי נפל בעת מילוי תפקידו ביום 26.6.1955. כשבוע לפני כן, ב-21.6.1955, הוא נקרא לעזרה, התייצב בלי היסוס ובלי פקפוק והשתתף בסיור משטרתי באזור כפר טייבה. במהלך הסיור הוא נורה על ידי מסתננים מירדן, נפצע קשה והועבר לבית חולים בילינסון בפתח תקווה, שם נפטר אחרי חמישה ימים.

מוחמד היה בן שלושים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין באבטין, סמוך לכפר חסידים. הותיר אישה ושישה ילדים.

מוחמד מונצח באנדרטה המרכזית לחללי משטרת ישראל הנמצאת בקריית אתא.