בן רחל ואברהם, נולד ביום ט"ו באדר תר"ץ (14.3.1930) בשכונה ערבית ליד ימין-משה בירושלים. למד שנתיים ב"חדר" ואחר-כך ב"תלמוד-תורה" של הספרדים בעיר העתיקה. בהגיעו לגיל 14, עם סיימו את הכיתה השישית של בית-הספר, עזב את לימודיו והחל לעבוד כספר כדי לעזור למשפחתו. בערבים היה מוסיף להשתלם בבית-ספר ערב של תנועת "הנוער העובד", בה היה חבר פעיל. מורנו שאף לחרוג ממסגרת החיים של היישוב הישן והעיר העתיקה. קסמו לו המרחב, השדות, הכפר. בימי מלחמת-העולם השנייה התגייס לנוטרות ושירת במחנה תל-ליטווינסקי עד 1946, ובשובו לעיר הצטרף לקבוצת-הכשרה של "הנוער העובד" שיצאה אחר-כך לאלונים ומשם עברה להכשרה המגויסת בתל-יוסף.

במערכה על עצמאות ישראל שירת באחד הגדודים של חטיבת "יפתח". השתתף בפיצוץ גשר שייח'-חוסיין, בעזרה לטירת-צבי המותקפת, בכיבוש בית-שאן ובקרבות הגלבוע. נפל ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) בהגנה על רוביה-אל-פוקה, באזור משמר העמק. נקבר בתל-יוסף.

ביום 24.7.1950 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.