בן יעקב. נולד בשנת 1911 בעיר טורק שבפולין. תחילה למד בחדר ואחר כך עבר לבית הספר היסודי שבעירו ובו סיים את לימודיו. משבגר עבד כפועל להשתכר למחייתו, נשא אישה ונולד לו בן. כשפלשו הגרמנים לפולין בספטמבר 1939 היתה עיר מגוריו מן הראשונות שנפגעו מאחר שהיתה עיר גבול. לאחר כניסת הנאצים לעיר פתחו מיד בשוד, ביזה ורצח יהודים. מיכאל עצמו הובל בכוח לכמה מסדרים שבמהלכם נלקחו יהודים והוצאו להורג. אחר כך נשלח לעבודת כפייה אבל הצליח להימלט ולברוח לרוסיה. משפחתו נספתה אחר כך בידי הנאצים. ברוסיה נשלח עם המוני פליטים מפולין ל"צפון הלבן" שבו עבד בפרך ביערות. לאחר חתימת ההסכם בין רוסיה הסובייטית לממשלת פולין הגולה עקב פלישת הגרמנים לרוסיה, היה מיכאל בין ראשוני הפליטים הפולנים ברוסיה שהתגייסו לצבא הפולני. וכחייל בצבא זה הגיע לארץ-ישראל.

בארץ ערק מיכאל משורות הצבא הפולני וכעבור זמן מה התגייס לגדוד ה"באפס" הארצישראלי שבצבא הבריטי. כשהוקמה הבריגדה היהודית צורף אליה והיה מאושר על שניתנה לו האפשרות לצאת לחזית המלחמה ברוצחי משפחתו ובני עמו. הוא כתב בין השאר: "...עתה רואה אני את מטרתי שאליה שאפתי והיא מלחמה בצורר עמי". ביום ט"ו ניסן תש"ה (29.3.1945) יום ראשון של פסח שעה שמחלקתו חנתה בקו החזית באיטליה, פתחו הגרמנים בהפגזה כבדה על האזור. בהפגזה זו נפגע מיכאל ונהרג. הוא הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בראוונה שבאיטליה.

הוא מונצח ב"ספר הבריגדה".