בן יוסף ולאה. נולד בשנת תש"ז (1947) בפרדס חנה ולמד בבית הספר הדתי "ישורון". בתקופת לימודיו היה חבר במועדון הנוער במשך שלוש שנים. כאשר סיים את לימודיו היסודיים הלך ללמוד בישיבה החקלאית התיכונית בכפר הרא"ה. הוא השתתף בכל הפעילויות במוסד, עבר קורס מ"כ בגדנ"ע ואף היה מדריך גדנ"ע. בכל תחרויות הספורט שהשתתף הגיע להישגים נכבדים. אחרי כן המשיך ללמוד בסמינר למורים בגבעת ושינגטון במשך שלוש שנים. בשעותיו הפנויות היה מיכאל עוסק בספורט וכן אהב לקרוא ספרים ולהאזין למוסיקה טובה.

מיכאל גויס לצה"ל באמצע אוגוסט 1966 ושירת בחיל החינוך, הרגלים ובנח"ל. אחרי תקופת הטירונות עבר קורסים של השתלמות ב"מכון וינגייט" ובתוך עבודתו כמדריך ספורט עבר קורס מצילים, קורס קרב מגע וגם קורס צניחה. לאחר סיום הקורסים עבר לנח"ל. במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש עזה ואל עריש עם יחידת נח"ל. הוא היה אישיות מיוחדת במינה - כולו אמר ביטחון והיה משפיע על כל הסובבים אותו ומשכנע אותם לקבל את דעותיו. כאשר נפל נותר לו חודש ימים בלבד עד לסיום השירות הסדיר וכבר עשה תכניות לחיים האזרחיים. בדרכו למפגש לוחמים באל עריש נסתיימה הקריירה שלו. בסוף אייר תשכ"ט נפצע בעת מילוי תפקידו. ביום ג' בתמוז תשכ"ט (19.6.1969), נפטר מיכאל והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בפרדס חנה.