בן דויד-יצחק ורוזה. נולד ביום ט"ו בסיון תש"ב (25.5.1942) בעיר פורטו-אלגרו אשר בברזיל. עלה לארץ בשנת 1955. למד בבית-הספר היסודי בברור-חיל ונתערה בחברת-הנוער "מענית" אשר במקום. היה בעל תפיסה מהירה. ידע לעבוד בכל השטחים, גם בחברה וגם במשק, והיה אחראי לכל שטח שבו פעל. היה פעיל בחברת-הנוער, התחיל עוסק בפנטומימה וגילה כשרון-משחק, אשר בו ובעליזותו בכלל ידע לשמח כל לבב במסיבות-המשק. שטח-פעולתו היה בצאן וגילה אהבה רבה לכבשים, אשר את כולם כינה בשמות. טוב לב היה ובעל חיוך טוב - וכן נתחבב על כל יודעיו. מסור היה להוריו ותמיד דאג להם והשתדל לשמוע עליהם ועל מצבם. אף לאחיו הגדולים ממנו דאג מאהבתו העצומה להם. באוגוסט 1960 גויס לצה"ל ועשה שנה אחת בעין-גב במסגרת נח"ל. ביום ט"ו באדר א' תשכ"ב (19.2.1962) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי בברור-חיל. חברת-הנוער "מענית" שבמקום הוציאה חוברת בשם "לזכרם", המוקדשת לו ולחברו (יצחק-יהודה גליקו), שעם בוגריה נימנו שניהם. כן הועלה זכרו בחוברת שקיבוץ ברור-חיל הוציא בערב יום-הזכרון תשכ"ח ("לזכרם") - לזכר חמישה מחברי-הקיבוץ שנפלו.