בן ברכה ומשה, נולד ביום כ"ח בניסן תרפ"ו (12.4.1926) בתל-אביב למשפחת-פועלים מעורה בהווי הארץ ותנועת הפועלים. הוא למד בגן, בבית-ספר יסודי וסיים שש כיתות בית-ספר תיכון. בילדותו ידע סבל ותלאות, אך שמר על עליזותו שהיתה ידועה לכל מכריו. בהיותו בן 10 הצטרף ל"שומר הצעיר". היה חבר ב"הפועל" והצטיין בהופעותיו הספורטיביות. כמו-כן היה חבר בלהקת הריקודים של "הפועל" והשתתף בהופעותיה בקיבוץ דליה, ב"גלי- גיל", בבית "הבימה" ועוד. מיכאל אהב מוסיקה וניגן בכינור ובמפוחית. כחבר בתנועת-נוער וכן כחבר ב"הגנה" הירבה לשוטט בארץ. מקצועו היה ברזלן (מכופף ברזלים לבניין). זמן-מה שירת גם בנוטרות. ניכרה בו נטייה לתיאטרון, שלא באה לידי מימוש משום שרצה ללכת לקיבוץ. בתקופת המנדט והמאבק בבריטים השתתף במבצעי "הגנה" שונים, כגון "ליל וינגייט".

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב ושירת בחטיבת "קריתי" על אף היותו בן-יחיד. הוא השתתף בהגנת גבולות תל-אביב, שכונת מנשיה, חסן-בק, שוק הכרמל וגילה אומץ-לב למופת. היה גם חבלן. בעת סיור לפרדס כפר סלמה נהרג חברו של מיכה והוא יצא עם כוח תגבורת לחלץ את הסיור ואת גופת ההרוג. והוא ביצע את המשימה, אלא שלפתע הופיע משוריין בריטי והחל להמטיר אש מאחורי הלוחמים. מיכה נפגע בראשו ונפל חלל ביום כ"ב בכסלו תש"ח (5.12.1947). דבריו האחרונים אל חבריו היו: "אין דבר, חבריה, תמשיכו". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.