בנם הבכור של אתי (אסתר) ומוריס (משה). נולד בכ"ב בתשרי תשל"א (22.10.1970) בבאר שבע. אח לרותי, צחי ורז.

מישל גדל והתחנך בבאר שבע. למד בבית ספר יסודי "תלמים" עד כיתה ה', בכיתה ו' עבר ללמוד בבית ספר "שז"ר". המשיך לתיכון "מקיף ג'" בעיר. תלמיד חכם וסקרן, הצטיין בלימודיו והיה חביב על מוריו ועל חבריו לכיתה.

בלט כנער אהוד ומוקף בחברים שאהבו להיות בחברתו, לעיתים ביישן אך בעל נוכחות בכל מקום אליו הגיע.

בשנת 1988 התגייס מישל לצה"ל. הוא שירת בחיל השריון, בבסיס "שיזפון".

כשמונה חודשים לאחר גיוסו לצה"ל החל להרגיש רע, אחרי בדיקות רבות התברר שמחלה ממארת התפשטה בגופו והוא אושפז ב"הדסה" בירושלים. עבר שנה קשה של בדיקות וטיפולים, למרות הקשיים שמר על אופטימיות וציפה להחלמה.

טוראי מישל מאיר ביטון נפל בעת שירותו בכ"א בטבת תש"ן (18.1.1990). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים.

כתבה רותי, אחותו: "בלכתו השאיר מישל חלל עצום, קושי גדול לכל המשפחה, אובדן שנתקשה להתאושש ממנו. אבל דרך הארץ שלו, האופטימיות, השמחה והאדם הצנוע שהיה הטביעו חותם ועזרו לכולנו להמשיך הלאה בדרכו, הדרך של 'איש אשר רוח בו'.

היית לנו עולם ומלואו, תישאר בליבנו לעד".

מישל מונצח באתר ההנצחה של חיל השריון בלטרון, ובבית "יד לבנים" בעירו באר שבע.