בן רחל ושלמה, נולד בשנת 1929 בעיר מסיב Mesiv ברומניה להורים שומרי-דת ומסורת. בימי מלחמת-העולם השנייה עלה הכורת על בית-אביו ואילו הנער נלקח למחנה-עבודה על אדמת רוסיה, הצליח לברוח משם ולהצטרף לפרטיזנים והיה לוחם פעיל בנאצים עד יום השחרור, 9.5.1945. אז חזר לרומניה ולא מצא איש ממשפחתו. כאן גמלה בו ההחלטה לעלות לארץ. הוא הצטרף למעפילי האונייה "חיים ארלוזורוב", שיצאה מרומניה, נתפסה על-ידי הבריטים ואנשיה נשלחו לקפריסין. כשלושה-עשר חודש היה עצור בקפריסין עד שהורשה לעלות, בשנת 1948באוניית "אנדרייה". כשעלה לארץ התיישב בתקומה והצטרף לתנועת "הפועל המזרחי".

כפרטיזן ותיק וצלף מעולה (סיפרו כי כל כדור שלו קלע למטרה) מילא תפקידו בהגנת בארות יצחק המותקפת. היה בז לסכנות ותקיף בדעתו שלא לסגת. ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948), כשנבצר מהחברים להחזיק בעמדה והמפקד דרש ממנו לעזוב את המקום, סירב, נשאר ובה נפל. "אני רוצה ללחום בעד עמי ומולדתי" אמר. נקבר בתקומה.

ביום כ' באייר תשי"ב (15.5.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

בחוברת "בשערי עזה" הוקדש דף לזכרו.