בן יצחק ז"ל וחנה. נולד ביום כ"ד באדר ב' תש"ח (4.4.1948) בתל אביב. למד בבית הספר היסודי 'תחכמוני' שבעיר, וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון 'עירוני ב'', במסגרת לימודי ערב. לפני גיוסו לצה"ל עבד מנחם שנים מספר כפקיד בחברת 'חרות' ועזר לאמו החולה.

מנחם גויס לצה"ל בפברואר 1967 והושם לחיל השריון. מספר מפקדו: "הכרתי את מנחם כבר בעת שירותו הסדיר. פגשתיו בפעם הראשונה כשהשתלם בקורס מפקדי טנקים ואחרי כן בעת השתלמות בקורס קצינים. בגדודו מילא מנחם תפקיד של קצין קישור. הוא הופקד על הטיפול בבעיותיהם האישיות של החיילים ועל שמירת קשר עמם, גם כאשר לא היו בשירות מילואים פעיל. מנחם היה היחיד שהכיר כל חייל בשמו ללא עלעול ברשימות. הוא התייחס אל כל חייל בראש ובראשונה כאל אדם. למדנו לדעת שיש לו למנחם נפש רגישה ומבינה. תמיד מצא את הדרך ללמד זכות על חייו ותמיד מצאו הם אוזן קשבת ויחס אישי. עם תום שירותו התנדב מנחם לשרת בצבא הקבע והמשיך למלא את תפקידו בהצטיינות. לאחר שחרורו מצה"ל ביקשתיו למלא תפקיד של שליש בגדוד והוא נענה לבקשתי. מדי שנה נקרא מנחם לתקופות של שירות מילואים בגדוד וכך עברנו יחד את תקופות השהות ברמת הגולן, במובלעת הסורית, בתעסוקה מבצעית ובאימונים. בהיותו מקורב לחיילים, לבעיותיהם, ולא פעם אף למשפחותיהם. היה זה אך טבעי שמנחם יטול על עצמו את הטיפול בחללי ובנפגעי הגדוד במהלך מלחמת יום הכיפורים. יחד בנינו את הגדוד לאחר המלחמה. לאורך כל הדרך עשה מנחם את עבודתו במסירות, וללא לאות, בשקט ובביטול עצמו ובעיותיו למען חייליו."

בסוף 1972 נשא מנחם את סילביה לאישה, וכעבור זמן נולדו שתי בנותיו - ענת וחן. היה בעל מסור ואוהב ונפלא.

ביום כ"ד בחשון תשל"ח (5.11.1977) נפל מנחם בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקרית טבעון.