בן בתיה ושמואל, נולד ביום י"ח באלול תרפ"ט (23.9.1929) במושבה בית גן, ליד יבנאל שבגליל התחתון, להורים בני העלייה השנייה. מנחם החל ללמוד בבית-הספר היסודי ביבנאל, שנתיים למד בבית-הספר היסודי בפתח תקווה וחזר וסיים את בית-הספר ביבנאל. היה נער מוכשר, אמיץ-לב ותוסס. אהב את האדמה ואת עבודתה בכל לבו. פעם, כשאמרו הוריו למכור את המשק ולעבור לעיר, התנגד לכך ובמסירותו הרבה לעבודה במשק שיכנעם להמשיך ולעבד את אדמתם. הוא חלם על מיזוג עבודת-אדמה ושמירה וכבר בהיותו בן 14 וחצי הצטרף ל"הגנה" והיה פעיל בה. מנחם עבר קורסים רבים והצטיין כצלף וחבלן. בהיותו בן 17 התגייס לנוטרות ונעשה מפקד כיתה.

מתחילת מלחמת-העצמאות השתתף בליווי השיירות לטבריה וחזרה. ביום י"ד באדר א' תש"ח (24.2.1948), חסמו ערביי הכפר הערבי לוביה את הכביש לטבריה. באותה שעה הוחרם המשוריין של סג'רה שיצא לאבטח את הדרך אחרי ליל שמירה בשדות ועל אף עייפותו הצטרף מנחם לקבוצת בחורים מיבנאל לליווי מכונית נוסעים לטבריה ובאותה פעולה נפגע בלבו ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית גן.