בן לאה ויוסף, נולד ביום ב' באדר א' תרפ"ט (12.2.1929) בעיירה שקודוויל, ליטא. בהיותו כבן שש, ב-3.10.1935, עלתה המשפחה לארץ-ישראל. למד בבית-ספר יסודי בכפר סבא, שם התיישבו ההורים. אך לא סיים בו אלא שש כיתות, מתוך רצון ללמוד מקצוע ולהיות לעזר להורים. מנחם החל לעבוד במוסך, למד נהגות ועבד ליד אביו. כך תרם את חלקו לכלכלת הבית ושמח בעבודתו. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה", סיים קורסים רבים והתמחה במקצועות צבאיים שונים.

בראשית מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, כשהיה בין מגיני כפר יונה, ניצל את הידע שרכש בקורסים השונים כדי לעמוד בפני התוקפים. מנחם הועבר לפלוגה שהורכבה אז בכפר סבא וצורפה אחר-כך לחטיבת "אלכסנדרוני". הוא השתתף בכיבוש תל ליטווינסקי (תל השומר), יאזור, יהודיה, סלמה, ובאחרונה - בלטרון. מנחם הלך ברצון לכל מקום שנקרא אליו, ורק ערב צאתו ללטרון התגבר עליו הרגש שממערכה זו לא יישוב. גדודו תיגבר את חטיבה 7 למבצע "בן-נון א'", ההתקפה הראשונה על מערך הלגיון בלטרון, בניסיון לפרוץ את הדרך לירושלים. הגדוד יצא למשימתו, אך נתקל בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948). גם כאשר נקלע למצב ייאוש, חיפה על חבריו עד כדורו האחרון.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.