בן עדינה וישראל, נולד ביום כ"ט בכסלו תרפ"ו (16.12.1925) בתל- אביב. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי "תל-נורדוי" למד בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. היה חבר תנועת "הצופים" ונתקבל ל"הגנה" עוד בהיותו בן 15. לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר המקצועי עבד זמן-מה במוסך "פורד". מנשה הפסיק את עבודתו ובהיותו בן שבע-עשרה וחצי התגייס לפלמ"ח. נתפס על-ידי המשטרה הבריטית עם נשק בידו (באותה שעה שימש כשומר ראשו של משה שרת) ולאחר תקופת-מאסר קצרה חזר ליחידתו בפלמ"ח. כעבור שנתיים עבר ליחידת המילואים, "הרזרבה" של הפלמ"ח. לאחר שסיים קורס חזר לשירות פעיל בפלמ"ח (בדרגת מ"כ).

עם החלטת עצרת האו"ם ביום 29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף בהורדת מעפילים, בפעולות פיצוץ הגשרים (גשר אלנבי) ובליווי השיירות בכביש תל-אביב-ירושלים. לאחר-מכן נשלח מנשה אל היחידה ששמרה על בית הקרן-הקיימת-לישראל בבית דגון, בדרך לירושלים, נפצע בשעת הנחת מוקשים מסביב לבניין ומת מפצעיו ביום א' בשבט תש"ח (12.1.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.