בנם-בכורם של רבקה ורפאל, נולד ביום כ"ה בשבט תרפ"ד (31.1.1924) בבגדד, בירת עיראק. בהיותו בן שנתיים עלו הוריו לארץ והתיישבו תחילה בקולוניה ובשנת 1928 עברו לירושלים. שם סיים הנער בית-ספר יסודי והמשיך את לימודיו בישיבת "פורת- יוסף". הוא אהב את הלימודים והתמסר להם בשקידה רבה. בגיל צעיר נאלץ לצאת לעבוד כירקן ואת הערבים הקדיש להשלמת השכלתו. היה חובב ספורט, ובייחוד כדורגל. בהיותו בן 17 החליט ללכת לקיבוץ, מאחר שאהב את חיי העבודה והחקלאות, אך הוריו התנגדו לכך והוא נשאר בעיר. שנים לאחר-מכן לא שכח את אהבתו . התקין לו גן-ירק ובנה לול-עופות, הקים לו בית והקדיש מרץ רב לבניין משקו. היה חבר ה"הגנה".

עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, יצא לשמירה בעמדות סביב ירושלים. היה בין הראשונים שנענו לצו הגיוס והצטרף לשורות חטיבת ירושלים. עם גדודו השתתף בכמה קרבות בגזרת שייח'- ג'ראח. עבר אימונים מיוחדים והצטיין כצלף. מנשה נפל ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) בעמדת תורג'מן, בקטע בתי אונגרין בירושלים בהתקפה שערכו הערבים על עמדה זו. הוא עוד הספיק להפיל חללים רבים מקרב התוקפים בטרם נפגע בכדור בראשו. נקבר בשייח'- באדר א. הותיר אחריו אישה, הדסה, ובן בגיל חצי שנה, אורי.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.