בנם-בכורם של שרה ויוסף, נולד ביום כ' באייר תר"ף (8.5.1920) בעיר מישקולץ, הונגריה למשפחה למודת ייסורים ועוני. מילדותו היה ער לבעיות חברה וללימודים. מרדכי סיים בית-ספר תיכון ולאחר-מכן מצא את פרנסתו כמרפא-שיניים. למרדכי היו נטיות סוציאליסטיות, הירבה לקרוא ספרים בנושא זה ואף הצטרף לתנועת הס.ד. בהונגריה. במשך הזמן עבר לחוג שמאלי יותר, ה"בולשביקים" ההונגרים. ב-1940, אחרי פרוץ מלחמת-העולם השנייה, סבל מרדיפות ככל היהודים ונלקח למחנה-עבודה, אך שוחרר כמפרנס משפחה לאחר מות אביו. משפחתו הוגלתה לאושוויץ והושמדה שם. הוא ואחיו זאב שרדו את מחנות העבודה, מרדכי ברח משם והצטרף לתנועת "השומר-הצעיר" והיה גם חבר בפלוגות המחתרת הציונית. עם שחרור אירופה עבד זמן-מה בהכשרה חקלאית ועלה כמעפיל באונייה "ברכה פולד". אונייתו נתפסה בידי הבריטים ואנשיה הועברו לקפריסין. מרדכי עלה ארצה ב-3 ביוני 1947. בארץ הצטרף לגרעין "השומר הצעיר" בקיבוץ מענית וכתום תקופת הגרעין - עבר לקיבוץ יסעור. התבלט כאדם שקנה לו את ניסיונות עולמו בייסורים, אך נשאר ערירי.

בפרוץ מלחמת-העצמאות גויס ליחידת חי"ש, השתתף בכיבוש עכו ונשלח להגנת נגבה. ביום ח' באלול תש"ח (12.9.1948), בחושו לעזרת פצועים, עלה על מוקש וקיפח את חייו ובו ביום נקבר בבית-הקברות הצבאי שם.

ביום השנה למותו הוציא קיבוץ יסעור קונטרס "על זכרו של מרדכי", הוא מורדי.