בן שיינה-מלכה ומשה. נולד בה' באלול תרצ"ד (7.9.1913), בביאליסטוק שבפולין. היה בעל תודעה לאומית מפותחת וחניך בית"ר מנעוריו. בשנת 1931 סיים את לימודיו בגימנסיה העברית "תרבות" בביאליסטוק וקיבל תעודת בגרות. מרדכי ניסה רבות להשפיע על משפחתו לעלות לארץ-ישראל, אך אביו שהיה בעל בית חרושת לטקסטיל לא נענה מיידית להצעה. נאמן לנטיותיו, עזב את משפחתו ובשנת 1934 קיבל מרדכי סרטיפיקט מהטכניון בחיפה ועלה לארץ-ישראל. בשנתו הראשונה בארץ למד בטכניון בחיפה ואחר-כך עבר לירושלים ולמד בבית הספר לשוטרים במשך כחצי שנה. הוא שירת במשטרת תל-אביב בתחנת נוה שאנן ולאחר זמן מה הועבר, לפי בקשתו, למשטרת הכפרים ברמת-גן ויותר מאוחר למשמר שדה התעופה בלוד. ימים ספורים לפני הירצחו הועבר מרדכי ליחידת פרשים בשרון. מרדכי הצטרף לאצ"ל מיד כשהוקם, ונמנה עם אנשי המודיעין של הארגון. הוא מסר מידע רב שהגיע לידו ובתוקף עבודתו כשוטר. בד' באלול תרצ"ח (31.8.1938), נסע בתוקף תפקידו וחרף אזהרות חבריו, באוטובוס ערבי משדה התעופה אל תחנת הרכבת בלוד. אחד הנוסעים ירה בו, הרגו ונמלט. הוא נטמן בבית העלמין בנחלת יצחק בחלקת ה"הגנה" וההעפלה.

שמו הונצח בספרים "זכרם נצח" ו"המרד".