בן אברהם ולבנה. נולד ביום י"ד באדר א' תרפ"ט (24.2.1929) בעכו. במאורעות תרצ"ו נאלצו הוריו לעקור מעכו ועברו לגור בקרית-מוצקין. מרדכי למד בבת-הספר היסודי בקריה ולאחר-מכן למד את מקצועות הטפסנות והמכונאות כדי שיוכל לעזור בפרנסת-המשפחה. בגיל ט"ו ירד למחתרת אצ"ל. בפעולות ארגונו נתגלו כמה מסגולותיו הטובות: אהבת הבריות, מתינות, אחריות וקור-רוח בשעת סכנה. היה נועז במשיכת האויב אחריו כדי לחפות על חבריו-לקרב ותמיד הצליח גם הוא להיחלץ. עליז היה מטבעו וחייכן וכך קנה לו ידידים רבים. בשנת 1947 נעצר על-ידי הבריטים ונכלא במחנה-העצורים בלטרון. שם שהה כשנה ומחצה ורק כתום המנדט שוחרר. עם צו-הגיוס התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "גבעתי" כסמל-מרגמות בנגבה, ג'וליס, איבדיס, ובפריצת הדרך לנגב. בקרבות פנים-אל-פנים עם האויב המצרי גילה אומץ-לב. עד יום נפלו נמנה עם חטיבת "גבעתי". מכל הסכנות שהיה נתון בהן יצא בשלום. לאחר שחרור הנגב מהפולש המצרי הועבר לגבולות "המשולש" ומפעם לפעם היה נשלח בימים ההם לשם שיחות-שלום עם באי-כוח הלגיון הערבי, ודווקא בשיחה ידידותית עם הלגיונרים ליד מענית, לאחר שהוא וחברו היו בדרך בשובם, נורו שניהם וכך נפל על משמרתו בשעת מילוי תפקידו; זה היה ביום ד' בסיון תש"ט (1.6.1949). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.