בן אריה. נולד בשנת תרל"ו (1876) בפיוטרקוב שבפולין. מנעוריו היה שומר מצוות, ציוני ופעיל בענייני העלייה לארץ-ישראל. הוא נטל חלק במלחמת יפן-רוסיה בשנת 1904 והצטיין בשירותו הצבאי. מקצוע הנגרות שעסק בו לא הספיק כדי למלא את מחסורו, גם בדרכו לארץ-ישראל סבל מחסור ורעב, אך קיבלם באהבה ובשמחה. בערב פסח שנת 1921 הגיע לארץ ישראל והתאכסן בבית העולים ביפו.

ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921). פרצו ביפו מאורעות דמים ובית העולים היה מטרתם הראשונה של הפורעים הערבים. החלוצים, שהתגוררו במקום, התבצרו בתוך הבית והצליחו להדוף שתי התקפות, אבל בהתקפה השלישית נילוו להמון הפורעים שוטרים ערבים, מזויינים ברובים, וההמון הצליח לפרוץ אל הבית ולהרוג שנים-עשר מיושביו. ביניהם היה גם מרדכי. הוא הובא למנוחות בקבר אחים בבית העלמין הישן שבתל-אביב. הניח אשה ושלושה ילדים.

רשימה לזכרו פורסמה בכתב העת "קונטרס".