בן שמואל ואסתר. נולד ביום י"ז באייר תרצ"ז 28.4.1937)) בעיר טורדה אשר ברומניה. למד ב"חדר" ובבית-ספר עוד בהיותו בחו"ל עד גיל י"ג. בשנת 1950 עלתה המשפחה לארץ. מכפר שמאי עבר עם הוריו להתיישב במירון. מרדכי המשיך את לימודיו ב"ישיבת" פניבז' וב"ישיבת" כפר הרוא"ה ולאחר-מכן יצא לעזור לאביו בעבודתו. היה קובע עתים לתורה, משכים ומעריב לתפילה, לא חס על ממונו למתן-צדקה וקיום שאר מצוות. הוא היה סמל לחבריו בקיום מצוות כיבוד אב ואם. בשעת גיוסו הוצב לחיל-החרמ"ש והשתתף במערכת-סיני. לאחר שחרורו מן הצבא חזר למושב כטרקטוריסט והיה אחראי על עיבוד המטעים. אז הקים את ביתו והיה חבר וועד מושב מירון. לאחר שהקים בית בישראל משלו היה נכנס לעתים קרובות במשך היום לבית הוריו כדי להקל עליהם בעבודות משקם. מפעם לפעם היה נקרא למילואים כך היה גם לפני מלחמת ששת הימים, וביום השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז 6.6.1967)), אחרי שנלחם באומץ-לב, נפל בקרב מול דרדרה מפגזי-הסורים. הניח אישה ושני ילדים - והשלישי נולד לאחר נפול אביו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.

וועד מושב מירון החליט לכתוב ספר-תורה על שמו ולזכרו של מרדכי ובראש חודש סיוון תשכ"ט חל טכס הכנסת הספר לבית-הכנסת. בחוברת "אשי ישראל", חוברת-ההנצחה לזכר עשרת בני מושבי "הפועל המזרחי" שנפלו על משמרתם, הוקדשו כמה עמודים לתולדותיו ולדברים עליו.