בן הזקונים של פורטונה ונסים. נולד בשנת תשי"ח (1958) בראשון לציון. אח צעיר לוויטו ולאליהו (אלי).
גדל והתחנך בעירו. סיים שמונה שנות לימוד בבית ספר יסודי, והחל את לימודיו התיכוניים. בהיותו בכיתה ח' נפטר אביו, והמשפחה עברה טלטלה. זמן מה לאחר מכן הפסיק מרדכי את לימודיו ויצא לעבוד. מאז – ולכל אורך השנים – דאג לאימו האלמנה וטיפל בכל צרכיה.
מרדכי התברך בידיים טובות ובחוש אסתטי מפותח. שאף ללמוד סַפָּרוּת ולהתמקצע בתחום זה.
בהיותו בן שמונה-עשרה התגייס לצה"ל והוצב בחיל התותחנים. סיים טירונות בבסיס הטירונים דותן ("מחנה 80") ושירת במשך כשנה וחצי כנהג בבסיס "ג'וליס" ("מחנה עמנואל") שבמחוז הדרום, סמוך לצומת נגבה.
עקב בעיות בריאותיות שוחרר משירות והוכר כנכה צה"ל.
לאחר תקופת שיקום והחלמה, החל לעבוד במספרה ורכש את יסודות המקצוע.
בהיותו בן עשרים ואחת נישא ליוכבד, הצעירה ממנו בשנה, שהכיר עוד בנעוריו. השניים תכננו להקים את ביתם בבית שאן ועברו להתגורר שם, אך עקב מצבו של מרדכי, שהצריך טיפולים תכופים בבית החולים, חזרו לכור מחצבתו – ראשון לציון, העיר הסמוכה לבית החולים "אסף הרופא" שבו הכירו היטב אותו ואת הטיפול הדרוש לו.
במרוצת השנים נולדו לבני הזוג שלושה ילדים – הראל, עידן וטוני. מרדכי היה אב מסור לילדיו וגידל אותם באהבה, באותו בית שבו גדל הוא עצמו. "הוא היה אבא מקסים," סיפרה רעייתו, "התייחס אליי כמו אל מלכה, עשה הכול בבית ודאג לכולם."
לכל אורך השנים, חרף אתגרי הבריאות, עבד כפי יכולתו. שימש אב בית באחד מבתי הספר שבעיר, והגשים את חלומו כשפתח מספרה בביתו, וסיפר להנאתו. על ביתו התדפקו שכנים ומכרים שנהנו מידי האומן שלו, ומשיחה טובה בעת התגלַחַת. גם את שערו שלו נהג לטפח – "הייתה לו תספורת כמו של הזמר טריפונס," סיפרו בני המשפחה בחיוך.
מרדכי היה אדם שמח שאהב לרקוד ולטייל – ובייחוד נהנה מטיולי מים. את אהבת הטיולים הנחיל לבני משפחתו, והם הרבו לצאת לטיולים ברחבי הארץ – וגם מעבר לים. קשר חם וקרוב נשמר עם אֶחיו, והמשפחות הרבו לבלות ביחד ולצאת לפיקניקים משותפים.
בשנותיו האחרונות, התחזק בדת והחל לשמור מצוות.
מרדכי רג'יניאנו נפטר ביום ה' בכסלו תשס"א (2.12.2000) לאחר התמודדות עם מחלה קשה. בן ארבעים ושתיים בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין החדש "גורדון" שבראשון לציון. הותיר רעיה, שני בנים ובת ושני אחים.
כתבה בתו טוני: "אבא יקר, אתה חסר מאוד. געגועים רבים אליך. אתה תמיד בליבי, בלב כולנו. אזכור אותך לנצח, אבא..."