בן חנה ויוסף, נולד ביום כ"ד באדר ב' תרפ"ט (5.3.1929) בעיר בוכום, גרמניה. בפברואר 1935 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בעפולה. מרדכי קיבל חינוך דתי-לאומי בבית-הספר היסודי והתיכון של "המזרחי" בעפולה. היה חניך ומדריך בתנועת "בני- עקיבא" וחבר פעיל ב"הגנה" משנת 1942. ביוני 1947, כאשר סיים את לימודיו, עזב את הבית, נפרד מאחיו ואחותו אשר אהבם והלך לשרת כנוטר במשטרת היישובים העבריים בטירת צבי הקרובה לרוחו. בתנאים קשים ובסיכון תמידי השתתף בשמירת דרכי עמק בית שאן - עמק יזרעאל.

במלחמת-העצמאות גויס מיד לשירות צבאי פעיל, שירת בחטיבת "גולני", השתתף בקרבות-הגבורה של טירת צבי נגד העיראקים ובקרבות הרי הגלבוע, ג'נין וכפרי הסביבה. היה אדם נדיב-רוח ומאמין אמונה עמוקה בכוח עליון המנהל את האדם בדרכו. חולם על חיי איש האדמה המתיישב על גבולות הארץ ושומר עליהם, חי ומתקיים מיגיע-כפיו. עם הפלוגה הדתית בגדודו עבר צפונה, לגליל העליון. לאחר קרבות קדש נפתלי ומלכיה חזר לבית הוריו והוא חולה קדחת קשה. מיד עם הירפאו עבר לנצרת. משם עבר עם חטיבתו לנגב ונפל לאחר שבוע, בעת מבצע "אסף", ביום ה' בכסלו תש"ט (7.12.1948), בשעת הפגזת משלט שייח'-נוראן ליד אורים. כאשר הגיעה שיירת-המזון פינה את חפירתו בשביל אחד מנהגי השיירה ונפגע בפגז מצרי, בשעה שחפר מחסה חדש. נקבר בגבולות.

ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) עם תום הקרבות בסביבה הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בחיפה. תנועת "בני-עקיבא" הקימה לו יד כאשר קראה לאחת מקבוצות חבריה על שמו.