בת זכייה ויעקב, נולדה ביום י' באב תרפ"ח (27.7.1928) באלכסנדריה שבמצרים. בהיותה בת ארבע עלתה לארץ עם הוריה והמשפחה השתקעה בירושלים. מרים למדה בבית-הספר העממי "כל ישראל חברים" בירושלים וסיימה את חוק לימודיה בבית- הספר התיכון בבית-הכרם. היא היתה חברה בתנועת "הצופים". עם גמר לימודיה יצאה לשנת-שירות בבית-השיטה ובעין גב, התגייסה לפלמ"ח ושירתה בחטיבת "יפתח". עם החטיבה השתתפה מרים בפריצת המצור על צפת, פעלה בשער-הגיא ובצריפין, ולבסוף הועברה לנגב. לאחר שבאחד הקרבות המכריעים נפלו שני חברים יקרים מתוך חבורתה, כתבה אל הנשארים: "נורא-נורא המקרה הזה, אך הודות לו הושג הניצחון, שהוא לא רק ניצחון חשוב על עיר, כי אם הפגנת-כוח". ביום ו' בתשרי תש"ט (9.10.1948), נפלה בהוג', ליד דורות, בשעת הפצצה (יחד עם חברתה לילה בת ד"ר דוב יוסף), ונקברה בדורות.

ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.