בן דוד ואליס. נולד בשנת 1954 בעיר מרקש שבמרוקו. עלה ארצה עם משפחתו ברוכת-הילדים בשנת 1963. עוד במרוקו למד ב'חדר' וספג מרבו את הכרתו הציונית ואת אהבתו לארץ-ישראל. המשפחה השתקעה בקרית-ים שליד חיפה, וכאן למד בבית-הספר 'סיני' ולאחר-מכן בבית-הספר 'גאולים'. בגיל חמש-עשרה הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד' וגילה בה פעילות רבה. כן היה שחקן כדורגל בקבוצת 'מכבי' קרית-ים. מגבלות רפואיות מנעו ממרקוס להמשיך את לימודיו. הוא התחיל לעבוד במסגרייה ורכש לו מקצוע. עם-זאת, גם סייע לאביו בעסקו - ממכר ירקות. עבד קשה, אבל היה מאושר שיכול היה לתת יד לפרנסת משפחתו הגדולה.

מסיבות רפואיות לא נתקבל לצה"ל, אבל מרקוס ביקש בדיקה חוזרת, התנדב לשירות וגויס לצה"ל לשירות מקוצר. בעת שירות זה נפל במילוי תפקידו - ביום ד' בתשרי תשל"ו (9.9.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, חמש אחיות וארבעה אחים.

במכתב אל ההורים השכולים כתב מפקדו: "הטוראי חזן מרקוס שירת ביחידה כשישה חודשים. את תפקידו עשה בנאמנות רבה תוך מסירות והשקעת מאמץ רב לקידום ענייני המדינה. מילא בחריצות את כל אותן המשימות שהוטלו עליו ביחידה, והיה רע טוב לחבריו".