בן רבקה ויעקב, נולד ביום ל' בשבט תרפ"ז (2.2.1927) בעיר בורגס שבבולגריה ועלה עם הוריו לארץ בגיל שמונה. משסיים את לימודיו בבית-הספר "תחכמוני" בתל-אביב עבד כמסגר. מגיל 16 היה חבר ב"הגנה" וסיים קורס למכונות-ירייה כבדות וגם קורס רגמים. בקרבות אבו-כביר פעל כחבלן והועבר אחר-כך לחטיבה 7 לחזית לטרון. בצבא הגנה לישראל מילא תפקיד של סמל ופיקד על שישה ג'יפים ושישה זחל"מים. תוך כדי הקרבות נתקף בדלקת המעי העיוור ונותח. עם החלמתו יצא לקורס מפקדי מרגמות והשתתף במערכה לשחרור הגליל. משה היה מוכן למלא כל שליחות ופקודיו אהבוהו והוקירוהו, כי דאג לכל מחסורם. משה נפל ביום כ"ו בתשרי תש"ט (29.10.1948) בעת מבצע "חירם" לשחרור הגליל העליון, בקרב באזור מירון.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.