בן זהבה ואברהם, נולד בשנת 1930 בעיר צידון, לבנון. בשנת 1933 עלה ארצה עם הוריו והמשפחה התגוררה בשכונת התקווה ליד תל-אביב. משה למד בבית-הספר העממי "יסוד המעלה" ושנתיים נוספות בשיעורי השתלמות לנוער. את מחייתו מצא בעבודה בבית- דפוס, ואחר-כך במלאכת הנגרות. הוא היה עלם ביישני מטבעו שאהב חיים שלווים. את אימוניו הראשונים עשה בחג"ם ועם שאר חבריו עבר ל"הגנה" לחטיבת "קריתי" והשתתף בהגנת תל-אביב. הוא הוכר כחייל אחראי ונאמן מאוד ומטעם ה"הגנה" נתמנה לשומר ראשו של דויד בן-גוריון.

עם התגברות קרבות מלחמת-העצמאות נשלח כמומחה למקלעים כבדים מטיפוס "בזה" שהגיעו רק לאחרונה מצ'כוסלובקיה. משה השתתף בקרבות אבו-כביר, סלמה, בית-דגון, בית-נבאללה, סרפנד, לוד ורמלה ולבסוף בחזית לטרון. בימי חופשתו בא לבקר את אחיו בירושלים וביום י"א בחשוון תש"ט (13.11.1948), כאשר עבר ליד אשנב ירייה בחזית שייח'-ג'ראח נורה ונהרג. משה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.