משה, בן רחל ואליעזר, נולד בסופיה שבבולגריה ביום ט' בסיוון תש"ה (21.5.1945). הוא עלה לארץ בשנת תש"ט (1949) וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "שבי ציון" ביפו ובבית-הספר התיכון-מקצועי "שבח" בתל-אביב. משה היה תלמיד חרוץ ונער חברותי, שהיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא אהב ספורט והיה שחקן כדורסל בקבוצת "הפועל יפו". יחד עם הקבוצה אף נסע בשנת 1962 והשתתף בתחרויות כדורסל בקפריסין.

משה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1962 והוצב לחיל החימוש. הוא סיים בהצלחה קורסים למכונאי רכב ולמכונאי טנקים מדגם "סנטוריון", בשירות הסדיר וגם בשירות המילואים שירת כמכונאי טנקים ביחידות שריון שונות.

משה עבד בחיים האזרחיים במקצועו - מכונאי רכב, הצטיין בעבודה, התקדם יפה וסיים בהצלחה קורס בוחני-רכב. בשנים האחרונות לחייו היה בוחן-רכב במוסך המרכזי של סוכנות 'פיאט' בארץ. הוא היה בעל מקצוע מעולה, חבר נאמן ועובד מסור, שהיה אהוב על חבריו לעבודה ועל הממונים עליו. הוא הצטיין בחוש הומור, היה שמח בחלקו וידע להשרות שמחת חיים ואווירה נעימה על סביבותיו. כן היה איש משפחה מסור, בעל נאמן לרעייתו ואב למופת לשני בניו. מאז ומתמיד היה קשור מאוד להוריו, לאחיו ולמשפחה כולה. במלחמת ששת-הימים היה מכונאי בגדוד טנקים שלחם בסיני והגיע עד לתעלת סואץ. במלחמת יום-הכיפורים השתתף משה בקרבות הבלימה נגד המצרים במסגרת חוליה-טכנית של חטיבת שריון, שלחמה בסיני. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נפגע ונהרג בהתקפת מטוסי האויב על מפקדת החטיבה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

משפחתו הנציחה את זכרו בבית-כנסת ביפו ובתל-אביב, שם נהגה המשפחה להתפלל.