בן שרה ומרדכי. נולד ביום י"ח באייר תרס"ב (25.6.1902) בזכרון יעקב. לאחר שסיים בית-ספר יסודי במושבתו יצא לעבודה והתמחה במכונאות רכב. תקופה מסויימת שירת במשטרת תל-אביב, ואחר-כך נתקבל כחבר בחברת "המעביר" שקדמה ל"דן". משה היה אדם חביב, טוב לב ומסור לאשתו ולחמשת ילדיהם. כל מכריו אהבוהו ונהנו להיות בחברתו.

כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס משה לצבא הבריטי ושובץ כנהג ביחידת תובלה עברית 462. במסגרת יחידתו שירת בכל רחבי המזרח התיכון ובמדבר המערבי. בשלהי אפריל 1943 עלה עם יחידתו על האניה "ארינפורה" שהפליגה בראש שיירת אניות אל עבר האי מלטה כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), נתגלתה השיירה על-ידי מטוסים גרמניים. ה"ארינפורה" ספגה פגיעה ישירה וירדה תהומה ואיתה 140 מאנשי היחידה, ומשה בתוכם. השאיר אחריו אשה, שלוש בנות ושני בנים (בנו הצעיר אברהם, נפל בקרבות מלחמת העצמאות), הורים, שתי אחיות ושני אחים.

בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים הוקמה יד לנופלים בדמות אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות כל 140 הנעדרים.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
משה גרינברג (Grinberg Moshe), מספר אישי בריטי PAL/380, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. - Royal Army Service Corps) ביחידה 68 R&T Coy. מקצועו הצבאי - נהג. בהמשך הועבר ליחידה 462 Gen. Tpt. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- BROOKWOOD 1939-1945 MEMORIAL, בריטניה, בציון Panel 16. Column 3.