בן טובה ומרדכי. נולד ביום ל' בחשוון תשי"ג (18.11.1952) במושב ניר ישראל. משה למד בבית-הספר היסודי 'ניצנים' בבאר-שבע ובבית-הספר התיכון המקצועי 'עמל' במגמה המיכנית.

בתחילת חודש פברואר 1971 גויס משה לשירות חובה בצה"ל והוצב בחיל השריון. הוא סיים טירונות ונשלח לבית-הספר לשריון לקורס מקצועות הטנקים. הוא הועלה לדרגת רב"ט והוצב לשרת כנהג טנק בגדוד 77 ובהמשך בגדוד 82.

בשנת 1974 השתחרר משה משירותו הסדיר בצה"ל ונתקבל לעבודה כמסגר ואחראי במחסן אלומיניום כאזרח עובד צה"ל. בשנת 1976 נישא לחברתו פרנסין. הם הרחיבו משפחתם עם הולדת שלושת ילדיהם. בשנת 1978 הצטרף משה לשירות קבע והוצב בחיל האוויר. הוא נשלח לבית-הספר הטכני של חיל האוויר לקורס מכונאי מטוסים והוצב לשרת בחצור. משה הרחיב הכשרתו המקצועית בקורס מתקדם למכונאי מטוסים ובקורס לראשי צוותים ונתמנה לתפקיד ראש צוות הידראוליקה. עם השנים העלה משה מדרגת סמל לדרגת רס"ר. בחוות-הדעת על נגדים, כתבו מפקדיו: "בעל מקצוע טוב מאוד. חרוץ, מסור ומהימן. מתפקד ביעילות בתנאי לחץ. בעל יוזמה. מבוגר ומנוסה".

ביום י"ט באייר תשמ"ז (18.5.1987) נפל משה בעת מילוי תפקידו, כשנפגע במהלך עבודתו מהתפוצצות גלגל מטוס. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו רעיה - פרנסין, שני בנים - מרדכי ואריק-אהרון, בת - איימי, אם, ואח - שרגא.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "משה היה חבר לכולם. התשובה 'לא' מעולם לא היתה קיימת בלשונו. תמיד עזר, תמיד פעל, תמיד ניסה לשפר. כשצריך היה לתרום דם, היה הוא הראשון שהתיצב. דמו זורם בגופם של הרבה חיילים..."