בן וידה ויצחק, נולד ביום כ"ג בשבט תר"ץ (21.2.1930) בפתח תקווה. לאחר שסיים ללמוד בבית-הספר היסודי למד חרטות. כבר בגיל צעיר נכנס בעול הפרנסה מאחר שאביו מת עליו בילדותו. עיקר דאגתו היה לאמו ולאחיו הקטנים והוא עבד למענם והקדיש להם את כל אשר יכול. משה הצטרף לתנועת "השחר". היה חבר גדנ"ע-הפרברים וחבר ה"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נשלח להגן על השכונות בגבולות תל-אביב. בפברואר 1948 התגייס לצבא ושירת בפלמ"ח, בחטיבת "הראל", והשתתף בקרבות הקסטל, שער הגיא ונבי-סמואל. בכל הפעולות האלו נלחם בעוז ובאומץ-רוח. גם בהיותו הרחק מביתו, בקרבות ובסכנה, לא הסיח דעתו מהמשפחה ובמכתביו היה מרבה לעודדם.

לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע "יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים והיישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית- איכסא ונבי-סמואל. תנועת הכוח לנבי-סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל, ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.