בן פרידה יוטל ואהרן, נולד ביום י' בטבת תרפ"ז 15.12.1926))) בעיר סנטה, יוגוסלביה. בשנת 1933 עלו הוריו לארץ והתיישבו בכפר אתא. משה גדל בכפר, סיים בו את בית-הספר היסודי ולמד את מלאכת הטווייה. בהיותו בן 17 עזב את הבית והתיישב בשכונת שפירא בתל-אביב. משה הצטרף ל"ארגון הצבאי הלאומי" והשתתף בכמה קרבות במחתרת והועלה לדרגת מ"כ בשורות אצ"ל. במלחמת-העצמאות התגייס בין הראשונים וצורף לחיל השריון ולחטיבת "גבעתי". בתפקיד מ"כ השתתף בהגנת משלט "הדרום", ובמשלט עיבדיס עמד ונלחם בגבורה. בחוזרו לאחר אותו קרב נשאל על-ידי חבריו על מצב בריאותו. אימרתו האופטימית, שהיתה שגורה בפיו, היתה תשובתו גם עכשיו: "סמוך עלי, יהיה טוב".

משה נפל ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948) במבצע "יואב", לפריצת הדרך לנגב, בכיבוש משלט חוליקאת. בחושו להגיש עזרה ראשונה לחברו הפצוע נפצע פצעי-מוות על-ידי צרור כדורים שקטע את רגליו. המלים האחרונות שלו היו: "אל תבכוני, זהו מחיר החירות". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.