בן חסיה ומרדכי. נולד בתרע"ד (1914) בדרום אפריקה. בעודו נער עלה לארץ-ישראל ולמד במקווה ישראל. הוא התעניין במיוחד במכונות, בעיקר חקלאיות, ועד מהרה נעשה מומחה לטראקטורים, להפעלתם ולתיקונם. היה נער בהיר-עיניים ובהיר-מחשבה ובעל חוש הומור מפותח. לאחר שסיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר החקלאי יצא דרומה לחרוש את אדמותיו של משה סמילנסקי מראשי האיכרים בארץ. משם עבר לירושלים, התגייס למשטרה ובה עבר קורס מיוחד, אף זאת בהצטיינות, והמשיך בקורס אלחוט. בשש שנות שירותו במשטרה מילא תפקידים במקומות רבים - חיפה, שכם, ג'נין, רוחמה, עוג'ה-אל-חפיר, אום-רשרש (אילת), ועוד. בימי מאורעות הדמים של תרצ"ח היה משה יהודי יחיד באום-רשרש ושם רכש את אמונם וידידותם של ערביי הסביבה. בסוף 1937 נתמנה למנהל המחסן של מחלקת האלחוט והומלץ להעלותו בדרגה אך הוא לא הספיק למלא תפקיד זה. בכ"ב באדר א' תרצ"ח (23.2.1938), בהיותו בתפקיד במשטרה במגרש הרוסים בירושלים, נהרג בשגגה מכדור שנפלט מאקדחו של שוטר בריטי. הוא הובא למנוחת עולמים בירושלים, הניח הורים.