בן שמעון וחוה. נולד ביום ד' באלול תרצ"ד (15.8.1934) בתל-אביב. את לימודיו היסודיים סיים בשפיה ולאחר-מכן המשיך ללמוד בבית-הספר הימי בחיפה. בספטמבר 1952 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הים. בשירות-החובה הגיע לדרגת רב-סמל. לאחר-מכן המשיך לשרת בשירות-קבע במקצועו - כמכונאי. בשנת 1956, זמן קצר אחרי שהשתתף בקרב עם "איברהים-אל-אוואל" (והיה הראשון שהפעיל את מכונותיה של הספינה השבויה והשיט אותה תחת דגל ישראל) - נשלח משה לקורס-חובלים. עלייתו בדרגות- הקצונה היתה מהירה: תוך שנים מעטות הגיע לדרגת רב-סרן, למעמד של קצין-מכונות ראשי במשחתת "יפו". בימי מלחמת ששת הימים שירת באח"י "חיפה". למשה לא היו שונאים - משום שהיה נקי מרבב. הוא לא התנשא על רעיו וטיפל בפקודיו - אשר רבים מהם היו פעם מפקדיו - לא כקצין בעל כוח-שררה, אלא כחבר ו"אחד כזה שמבין". משה השקיע את רוב מרצו וכשרונותיו כדי לדאוג ל"מעמדות הנמוכים" שבצוות המשחתת. פעמים רבות נשלח משה לחוץ-לארץ כדי להשתלם בהנדסת-מכונות וכן עמד לסיים את לימודיו בטכניון העברי אשר בו למד כתלמיד מצטיין. אך בערב יום הכיפורים נפל בשעת מילוי תפקידו; זה היה ביום ט' בתשרי תשכ"ט (1.10.1968). הניח אשה ושני ילדים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.