בן הניה ואליהו, נולד ביום ה' בסיוון תרצ"ז (15.5.1937) בפולין. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה עבר עם משפחתו לברית-המועצות, שם גויס אביו לצבא האדום ולא חזר עוד. המשפחה שהתה בשנות המלחמה בחבל קירגיסטן שבדרום ברית-המועצות, ושם סבלה עוני ורעב. בתום המלחמה חזר משה עם אמו ואחותו לפולין, לעיר ורוצלב. משה למד בבית-הספר התיכון היהודי בעיר, שהיה אז היחיד בפולין, וסיימו בהצלחה בשנת 1956. בסיימו את לימודיו התיכוניים המשיך בלימודי מכונאות בטכניון בוורוצלב, עד עליתו ארצה.

בשנת 1958 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בקרית-חיים. בגלל מצבה הכלכלי הקשה נאלץ משה לצאת לעבודה כפועל, בתחילה בסלילת כבישים ואחר-כך בבית-החרושת "המגפר". תוך כך ניסה להשלים את השכלתו הטכנית בלימודי ערב.

במאי 1960 התגייס משה לצה"ל. לאחר הטירונות הוצב בחיל-האוויר ושירת בצפון הארץ. בתום שירותו הסדיר המשיך לשרת בצבא הקבע. במלחמת ששת הימים מילא משה תפקידים שונים בבסיסים קדמיים בדרום הארץ. תפקידים דומים מילא גם במלחמת יום הכיפורים ונמנה עם הכוח ששהה מעבר לתעלה, בפאיד. לאחר סיום המלחמה הועבר משה לבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. בינואר 1976 נשא משה לאשה את רעיה, שהיתה אז עולה חדשה מברית-המועצות. בנובמבר אותה שנה נולדה להם בת - בלהה. חודשיים לפני מותו, באוגוסט 1981, נולד בנם יוסף, שאותו כמעט לא זכה להכיר.

משה נפטר בדמי ימיו, בי"ח בתשרי תשמ"ב (16.10.1981), והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה, בת, בן, אם ואחות.

במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו בין השאר: "משה עבד כל תקופת שירותו תוך מסירות ואחריות לאין שיעור, גילה יוזמה והתמדה בכל אשר עשה חריצותו ומסירותו היו לשם דבר בבסיס. משה השקיע את כל מרצו בעבודת היחידה ותרם רבות למען שיפור ושכלול בתחום עבודתו".